בימ"ש למשפחה באשדוד מצא רכיב של אי הגינות מוסרית ואישית בניצולה של קשישה אלמנה בעת עריכת צוואתה האחרונה

לפני התנגדות לצו קיום צוואת המנוחה ר.ג. ז"ל מיום 17.6.2012 בטענת העדר כשירות לצוות והשפעה בלתי הוגנת.

רקע עובדתי

1.המנוחה ר.ג. ז"ל (להלן: "המנוחה") נפטרה ביום 22.7.2012 בסוף שנות השבעים לחייה, כשהיא אלמנה ללא ילדים.

2.בתאריך 20.3.1979 נישאה המנוחה לבעלה פ.ג. ז"ל (להלן: "המנוח") והם התגוררו במהלך חיי הנישואין במשק מס' X במושב ב' (להלן: "המשק").

3.למנוח היו אלה נישואין שניים ולו שני ילדים מנישואיו הראשונים: ד.ג. (המתנגד) ואחיו א' ("ילדיי המנוח").

למנוחים לא נולדו מעולם ילדים משותפים.

4.בתאריך 29.5.1997 חתמו המנוחים על צוואה משותפת (להלן: "הצוואה המשותפת") כאשר הנהנים על פי צוואה זו הינם ילדיי המנוח : ד.ג. וא'.

בצוואה המשותפת המנוחים מצווים לילדיי המנוח מנישואיו הראשונים "את כל המשק והבית במושב ב'".

5.המנוח הלך לעולמו בתאריך 20.2.2010.

6.ביום 17.6.2012 חתמה המנוחה על צוואה (להלן: "הצוואה המאוחרת") בפני הנוטריון עו"ד בן ציון רוזנפלד (להלן: "הנוטריון").