בימ"ש טבריה, ש' רים נדאף: פס"ד בתביעה נזיקית נ' עירית טבריה ואח' בטענה לפגיעה מ"זבוב החול" (א 1887-02-11)

1.         בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, שנגרמו לחלק מהתובעים, אשר הינם תושבי טבריה ו/או שהו באופן קבוע ורצוף בטבריה, ולטענתם נפגעו ממזיק בשם "זבוב החול", ועקב כך נדבקו במחלת הליישמניאזיס, הידועה גם בשם "שושנת יריחו" (להלן: "המחלה"), בגינה נזקקו לטיפולים רפואיים ממושכים ונגרמו להם נזקים גופניים, נשוא התביעה, הכל כתוצאה מרשלנות ומחדלי הנתבעים כנטען.

2.         תובעים מס' 1,4,7,10 ו- 13-14 הינם קטינים התובעים באמצעות הוריהם ואפוטרופסיהם הטבעיים שהם תובעים מס' 2-3, 5-6, 8-9, 11-12 ו-15-16, התובעים כמיטיבים בגין העזרה והסיעוד שהגישו לקטינים וההוצאות וההפסדים שנגרמו להם כתוצאה מהצורך במתן העזרה והסיעוד לקטינים.

3.         הדיון בתביעה פוצל, כך שנידונה קודם שאלת האחריות.

4.         נתבעת 1, הינה עיריית טבריה (להלן: "העירייה"), אשר נטען נגדה, כי היא הרשות המקומית שבשטחה ובגבולותיה התגלו מקרי הליישמניאזיס, ואשר כחלק מתפקידיה וחובותיה להגן ולדאוג לשלום ולבריאות תושביה והמבקרים בשטחה ולנקיטת אמצעים לשמירת סביבה בריאה ובטוחה ממחלות מידבקות וממזיקים, כדוגמת זבוב החול והליישמניה.

5.         נתבע 2, משרד הבריאות - מדינת ישראל (להלן: "משרד הבריאות"), הינו גוף ממשלתי, אשר על-פי הנטען נגדו, אחראי מטעם המדינה להגנה ולדאגה לשלום ובריאות תושבי המדינה ומבקריה, ובין היתר אחראי לנקיטת אמצעים למניעת הידבקות והפצת מחלות מידבקות כדוגמת הליישמניאזיס בקרב האוכלוסייה.

6.         נתבע 3, המשרד לאיכות הסביבה - מדינת ישראל (להלן: "משרד לאיכות הסביבה"), הינו גוף ממשלתי, אשר על-פי הנטען נגדו, אחראי מטעם המדינה לדאוג לסביבה בריאה ובטוחה מפני מזיקים ומחלות מידבקות, ובין היתר לנקיטת אמצעים ללחימה במזיקי זבוב החול והליישמניה ולמניעת התפשטות והדבקה במחלת הליישמניאזיס.

7.         התובעים לא הגישו חוות דעת מטעמם לעניין אחריות הנתבעים.

8.         העירייה הגישה חוות-דעת מטעמה של פרופ' אלי שוורץ (להלן: "פרופ' שוורץ"), אשר התייחס בין היתר, לליישמניה עורית בישראל, הטיפול המונע, טיפול תרופתי למחלה, כאשר בסיכום דבריו טען, כי העירייה והגורמים המוסמכים האחרים הקדישו תשומת לב ומשאבים כדי לנסות ולהתמודד עם בעיית הלישמניה שהגיעה לעיר, ואין מקום לטענה, כי העובדה שאנשים נעקצו ונפגעו מקורה ברשלנות שלהם, שכן לא ניתן למגר כליל את התופעה.

9.         משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה (ביחד יקראו: "המשרדים") הגישו חוות-דעת מטעם ד"ר לאור אורשן (להלן: "ד"ר אורשן"), אשר התייחסה בין היתר לסיווג מחלות הליישמניאזיס מבחינה קלינית, מחלות הליישמניאזיס העורי בישראל  ודרכי ההתמודדות עם המחלה, כאשר לדבריה, למרות מאמצים רבים של אנשי מקצוע, מחקר ואנשי שטח בארצות רבות, וחרף משאבים כספיים ניכרים המושקעים בנושא בקנה מידה עולמי, לא קיים בעולם פתרון שורש למחלה זו, ולא ידועות כיום דרכים יעילות למניעת תחלואה בליישמניאזיס עורי.