בילנגו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 11/7/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערערת נכות זמנית בשיעור 19% מיום 1/6/09 ועד 1/5/13 ("ההחלטה").

2. עניינה של המערערת הוחזר לוועדה הרפואית לעררים, מכוח פסק דין מיום 22/2/12 (ב"ל 11- 07- 25751) ("פסק הדין"). על פי פסק הדין, הוטל על הוועדה להפנות את המערערת ליועץ בתחום הגינקולוגיה על מנת שיבדוק אותה ויתייחס לטענותיה לעניין צניחת רחם/ נרתיק. לאחר קבלת חוות הדעת, תתכנס הוועדה ותחליט אם יש מקום לשנות מנכותה הגינקולוגית של המערערת.

בפסק הדין נדחו טענות המערערת בכל הנוגע לנכות הנוירולוגית.

3. טענת הערעור העיקרית היא שהמערערת סובלת מצניחת רחם וצניחת נרתיק, מצב המצדיק יישום פריט ליקוי 25(5) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

4.לטענת המשיב, הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה. נטען כי היועץ הגינקולוג קבע נכות זמנית מותאמת, כאשר הוא מנמק את בחירת פריט הליקוי המתאים באופן מפורט.

5.עניין לנו בהחלטה שניתנה בעקבות פסק דין. משכך, יש לבחון האם פעלה הוועדה בהתאם להנחיות פסק הדין. לאור האמור, נדחות טענות המערערת ככל שהן מתייחסות לפגיעה בשמיעה. במסגרת הוראות פסק הדין לא נדון עניין זה ולכן לא מחויבת הייתה הוועדה להתייחס אליו.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6.אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

ביום 11/7/12 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לרפואת אף אוזן גרון ומומחה לנוירולוגיה, עיינה בפסק הדין ובחוות דעת היועץ הגניקולוג מיום 7/5/12, ואימצה את מסקנותיו.

הוועדה קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 10% בגין צניחת רחם, לפי פריט ליקוי 25(1) מותאם, מיום 1/6/09 ועד 1/5/13, וכן קבעה נכות יציבה בשיעור 10% בגין ורטיגו-סחרחורת, לפי פריט ליקוי 72(4)(ב)(I), מיום 17/12/06. הוועדה קבעה עוד כי אין נכות אורולוגית ואורטופדית.

7.המערערת טוענת, כאמור, כי מצבה הרפואי מצדיק יישומו של פריט ליקוי 25(5), ואף הציגה לבית הדין אישור רפואי מרופא נשים, ד"ר ויטלי שבדש מיום 6/5/12, בו צוין בין הממצאים "צניחת קירות הנרתיק + צניחת רחם" (מע/1).

8.היועץ הגניקולוג ערך למערערת בדיקה קלינית, אשר ממצאיה פורטו היטב בחוות דעתו מיום 7/5/12. היועץ הגניקולוג קבע כי המערערת סובלת מצניחת רחם בדרגה 1- 2, צניחה קטנה עד בינונית. עיון בחוות הדעת מעלה כי היועץ הגניקולוג עיין במסמכים הרפואיים בתיקה של המערערת, ואף ציין כי קיים תיעוד רפואי על צניחת דפנות הנרתיק. היועץ הוסיף וציין כי אין תיעוד בבדיקה אורודינמית על תלונות בנוגע לשליטה במתן שתן או צואה. בבדיקתו הקלינית, מצא היועץ "ממצא של צניחת דפנות נרתיק ורחם קטנים לכל היותר עם סבירות גבוהה שתיקון כירורגי של המצב גורם לשיפור והבאת האנטומיה לאופטימאלי וללא צניחות". לדעת היועץ, מצבה של המערערת תואם נכות לפי פריט 25(5) מותאם לדרגה קלה עד בינונית, היינו 10%.

9.טענות המערערת בדבר צניחת נרתיק יחד עם צניחת רחם נדונו על ידי היועץ הגניקולוג באופן מנומק; הוא נתן דעתו ליישום פריט ליקוי 25(5), אולם לדעתו מדובר בדרגת חומרה קלה עד בינונית המצדיקה 10% נכות, ולכן קבע למערערת נכות מותאמת לפי פריט ליקוי 25(1)(ב). טענת המערערת מכוונת כנגד קביעה רפואית, המצויה בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ובמקרה זה היועץ הגניקולוג לוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בה. אוסיף בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלותיו של המבוטח, הינן בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהוות אף הן קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בה.

משכך, דין טענות המערערת להידחות.

10.משחוות דעת היועץ הגניקולוג נסמכת על בדיקה קלינית של המערערת והוא מנמק את מסקנתו באופן ברור – ברורה החלטת הוועדה מדוע יש לאמץ את המלצת היועץ הגניקולוג. מכאן שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה לקבל את מסקנות היועץ הגניקולוג.

11.התוצאה הינה כי הוועדה פעלה בדיוק על פי הנדרש ממנה בפסק הדין, ובצורה מנומקת ומפורטת.

12.על כן, בהעדר פגם משפטי בהחלטה – הערעור נדחה בזאת.

13.אין צו להוצאות.

14.לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.