ביליה נ' רחמני ד.א.מ. עבודות עפר בע"מ

החלטה

1.החלטה זו עניינה בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסילוק תביעת התובע (להלן: "המשיב") על הסף.

2.בכתב הגנתה טענה המבקשת כי יש לסלק התביעה כנגדה על הסף בשל העדר יחסי עובד-מעביד בינה ובין המשיב.

הנתבעת טוענת כי המשיב היה עובד של קבלן משנה ולא עבד בשירות המבקשת, כמו כן לא נחתם כל הסכם בין המבקשת לבין המשיב.

3.מנגד טען המשיב, כי לא עבד אצל קבלן משנה אלא אצל המבקשת.

הכרעה

4.הוראות תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 קובעות –

"44.בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה:

(1)אין הכתב מראה עילה;

(2)מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני;

(3)בעל הדין נדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד."

5.על פי ההלכה הפסוקה, סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני אשר יינתן במשורה ובמקרים חריגים וכי בית הדין יעדיף בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה/דחייתה על הסף וכך נקבע –

"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף" (ראה: ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין (פ"ד מ(2) 668, 671). (ראה גם (בר"ע 1241/01 סורג'ון משה ואח' נ' מוריס דהן (לא פורסם) והאסמכתאות שם)).

בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק או לדחות תביעה על הסף; ועליהם לבחון בקפדנות את העובדות והטענות המועלות בתביעה וכל זאת –

"על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית ומעדיפים ברור העניין לגופו." (בר"ע 1317/01 הוצאת תעבורה וסקרים בע"מ ואח' נ' יעקב אגם, לא פורסם והאסמכתאות שם).

ואילו –

"מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו..." (ראה בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כח(1) 372). (הדגשה שלי – י.כ.).

ויש להפעילו רק מקום בו –

"ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... (ראה דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3; בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כט(1)573). (הדגשה שלי – י.כ.).

6.מכל האמור לעיל עולה, כי בכל מקום בו קיים ספק בדבר אחריותו של צד, שומה על בית הדין לברר העובדות הנטענות לאשורן ולפסוק על פיהן. מטעם זה, אין בית הדין ממהר להיעתר לבקשת סילוק על הסף, מבלי ליתן לבעל הדין הזדמנות להוכיח טענותיו.