חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ביליג נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
בע"א
בית משפט לענינים מקומיים ראשון לציון
17906-02-11
20.7.2011
בפני :
שירלי דקל נוה

- נגד -
:
אליהו מאיר ביליג
:
1. עיריית ראשון לציון 2. החברה העירונית ראשון לציון לבטחון ו ל סדר ציבורי
החלטה

החלטה

כללי

לפניי בקשה לביטול שני דוחות חניה וביטול הליכי הגבייה בגינם, כדלקמן:

(א) דו"ח מספר 96665732 מיום 18.12.2000 (להלן: "דו"ח 1")

(ב) דו"ח מספר 51909141 מיום 4.11.2007 (להלן: "דו"ח 2")

כמו כן, המבקש עותר לקבלת פיצוי בגין התנהלות המשיבות בעניינו.

טענות המבקש

בקשת המבקש כוללת שלוש טענות עיקריות, כדלקמן:

האחת, המבקש טוען כי עומדת לו הגנה מן הצדק לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), מאחר שלא זכור לו כי ביצע את העבירות נשוא הקנס, מאחר שלא קיבל את הודעות הקנס, מאחר שאין אישורי מסירה כדין, ונודע לו על קיום ההליכים נגדו רק ביום 7.2.11.

השנייה, המבקש טוען כי על העבירות ועל העונש חלה התיישנות, ועל כן, המשיבות לא רשאיות לפעול לגביית הקנסות.

השלישית, המבקש טוען כי פעולות הגבייה של המשיבות וחברת הגביה מטעמן נעשו שלא כדין, וכי במסגרת הליכי הגביה המשיבות ביצעו עבירות מרמה, הפרת אמונים וסחיטה באיומים, תוך הפרת צו עיכוב ההליכים.

תגובת המשיבות

המשיבות טוענות כי בתוך פרק זמן של שנה מיום רישום כל אחד מהדו"חות נשלחו הודעות לתשלום הקנס לכתובת המבקש כפי שהייתה ידועה להן, ושהופיעה ברישומי משרד הרישוי, ברחוב ארנון 7 גבעתיים, באמצעות דואר רשום, באופן המונע התיישנות הדו"חות.

מאחר שהמבקש לא שילם את הדו"חות בעקבות ההודעות, המשיבה 1 שלחה התראות לפני נקיטת הליכי הוצאה לפועל בהתאם לדין, לכתובת כפי שהייתה ידועה לה.

ביום 24.12.09 המשיבה 2 פעלה באמצעות קבלן מורשה מטעמה בהליכים מבצעיים לגביית קנסות לפי סעיפים 4 ו- 5 לפקודת המיסים (הגביה) (להלן: "פקודת המסים").

לאחר שגובה המס ביקר בכתובת המבקש, ונוכח לדעת שהמבקש אינו מתגורר בכתובת זו, אותר המבקש באמצעות חברת איתור ברחוב רומנילי 19 תל אביב, וביום 3.2.11 הגיע גובה המס לכתובת זו, והדביק על קיר ביתו של המבקש מעטפה עם צו עיקול.

דיון והכרעה

ביטול הדו"חות

כאשר נעברת עבירת חניה לפי חוק העזר של רשות מקומית, מקבל הקנס יכול לפעול לפי אחת הדרכים המפורטות בסעיף 229 (א) לחסד"פ: לשלם את הקנס, להגיש לתובע בקשה לביטולו תוך 90 יום מיום קבלת הקנס, או להודיע על רצונו להישפט על העבירה תוך 90 יום מיום קבלת הקנס.

משלא פעל המבקש באף אחת מהדרכים הללו במועדים הקבועים, נופל עניינו בגדרו של סעיף 229 (ח2) לחסד"פ, לפיו רואים אותו כאילו הורשע בבית משפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>