בייצר נ' מדינת ישראל - משרד החינוך ואח'

החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דיני מיום 3/10/09.

1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק דיני מיום 3/10/09, שבו הוריתי למבקשת לשלם לתובע סכום של 294,960 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% +מע"מ והוצאות משפט. בפסק הדין הוטל חיוב כספי נוסף גם על הנתבעת הנוספת ועל צד שלישי.

2. הכלל הנוהג בהתייחס לבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין עליו מערערים (ע"א 3354/05 אחים אום נ' אנה פומיצב, ניתן ביום 1/6/05; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה, פד"י נ(5) 403.

על אחת כמה וכמה נכון הכלל האמור לעיל כאשר פסק הדין עוסק בחיוב כספי שאז לא יעוכב ביצועו אלא אם המבקש עמד בנטל להוכיח התקיימותן של נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל (ראה ע"א 214/88 טוויל נ' דויטש, פ"ד מד(3) 752; ע"א 7221/01 רובינשטיין נ' שובל, פ"ד נו(4) 178, ע"א 8777/08 סאלח נ' חסן, ניתן ב-8/2/09.

3. המבחנים שיש לבחון הם סיכויי הערעור, והשבת המצב לקדמותו, דהיינו, בחינת השאלה האם יהא זה מן הנמנע או קשה מאד להשיב את המצב לקדמותו, אם יבוצע פסק הדין.

4.ראוי כי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תתמקד הערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין בעיקר המבחן השני של הנזק הלא הפיך, ותנקוט איפוק וריסון בהערכת סיכויי הערעור על פסק דינה (ראה דברי כב' הש' עמית בענין הריסון העצמי שעל הערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין, לנקוט בבחינת סיכויי הערעור בבש"א 7351/08 גנדלר נ' קבסה, ניתן ביום 15/5/08 וכן ה"פ 116/06 ב.ש.ן נ' דוד לייב, ניתן ביום 21/9/09).

מכאן שאין בכוונתי להתייחס בהחלטה זו לסיכויי הערעור רק אומר כי מקריאת כתב הערעור עולה כי המערערת אינה חולקת על מלוא הסכום שנפסק, ומכל מקום עיקר טענותיה נוגעות לחלוקת הסכום בין הנתבעים.

5. באשר למבחן הנזק הבלתי הפיך:

המבקשת טוענת כי אם ביצועו של פסק הדין לא יעוכב והערעור יתקבל אזי יקשה על

התובע להשיב את המצב לקדמותו ולהחזיר למבקשת את הכסף מכיוון שהוא

אינו עובד. המבקשת תומכת טענתה זו בעדות התובע בדיון שהתקיים בבית המשפט בו העיד כי אינו עובד וככל הנראה לא יוכל לעבוד שוב בעתיד.

6.המשיב טוען, מנגד, כי אין ממש בטענת המבקשת שכן המשיב מתגורר בבית הוריו ולכן אינו נושא בהוצאות כספיות כלשהן למחייתו, מה גם שהוריו עובדים ומשתכרים.

7.טענה בנוגע לאי יכולתו הכלכלית של המשיב או לקושי ממשי להיפרע ממנו באם הערעור

יתקבל, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת ואין להסתפק בטענות כלליות (ראה ע"א 4641/06 מנורה נ' עזבון כרכבי ניתן ביום 26.7.06).

יכולת כלכלית אינה נבחנת רק לאור השאלה האם הזוכה עובד למחייתו, שכן ייתכנו מקורות הכנסה ותמיכה כלכלית אחרים כבענייננו-התובע סמוך על שולחן הוריו וכתוצאה מכך אינו נוטל חלק בהוצאות כספיות שוטפות למחייתו.

8. יחד עם זאת ברור כי אם יצרוך המשיב את מלוא הסכום שישולם לו על פי פסק הדין, יש להניח כי המבקשת תתקשה לגבות בחזרה את סכום פסק הדין אם תזכה בערעור.

בנסיבות אלו נראה לי נכון "לאזן" בין האינטרסים הנוגדים באופן שהמבקשת תהיה רשאית לעכב סכום של 100,000 ₪ אשר יופקד בקופת בית המשפט.

ניתנה היום, י' כסלו תש"ע, 27 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.