ביטחון אזרחי ש.ק. בע"מ נ' אחים אום

החלטה

בפני בקשתה של המבקשת כי אורה על הארכת המועד להגשת התנגדות מטעמה, לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדה המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 1401339120.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה, בדיון שהתקיים בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

יש לציין, לחובתם של שני הצדדים, כי לא טרחו להביא בפני בית המשפט תמונה ראייתית מלאה אודות מועד קבלת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לידי המבקשת.

ב"כ המשיבה אמנם טען, באחת מתגובותיו, כי המבקשת קיבלה את האזהרה לידיה ביום 23/1/2012, אך לא טרח לצרף העתק מאישור המסירה.

מכל מקום, המבקשת לא התכחשה לטענתו זו, ולפיכך המועד האחרון להגשת ההתנגדות היה יום 22/2/2012.

על פי החותמת של לשכת ההוצאה לפועל, המצויה על הטופס המקדים את הגשת ההתנגדות, הוגשה ההתנגדות ביום 15/3/2012 (למרות שנחתמה על ידי ב"כ המבקשת טרם מועד זה, ביום 20/2/2012, לכאורה בתוך המועד החוקי להגשתה – י.ב.).

לפיכך, המדובר בסופו של יום, באיחור של כ- 22 ימים מהיום האחרון להגשתה.

המצהיר מטעם המבקשת, במסגרת התצהיר התומך בהארכת המועד (מב/1), טען כי הקלדנית מטעם המבקשת, שהייתה אמורה להקליד את התצהיר, נעדרה מעבודתה במשך מספר ימים, ולפיכך הוגש התצהיר באיחור.

המצהיר לא נחקר כלל אודות חלק זה בתצהירו, ולפיכך גירסתו לא נסתרה.

כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:

"טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.

טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.

אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.

אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.

שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי – י.ב.).

אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי.

"ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".

(בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).

ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור.