ביטון נ' שמריה ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובע לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מתאונה שארעה ביום 31.1.12 מתחת לגשר המצוי בצומת קרית אתא, כאשר ארעה התנגשות בין רכב מסוג שברולט מס' רישוי 1080764 (להלן: "הרכב") שהיה נהוג על ידי התובע לבין משאית מס' רישוי 9394559 (להלן: "המשאית") שבבעלות הנתבע 1 והשימוש בה היה מבוטח באותה העת, על ידי הנתבעת 2.

הנזקים הנתבעים הינם נזקים עקיפים שנגרמו לתובע לאחר הפעלת הביטוח המקיף לרכב ואשר לאור המסמכים שהוצגו בפני, יש להעמידם על סך של 3,387 ₪.

לטענת התובע, לאחר שהרכב והמשאית חצו במקביל את הצומת מכיוון מערב לכיוון מזרח, כאשר הרכב נוסע במסלול הימני ביותר ולטענתו פניו לנסיעה ישר לכיוון קרית אתא, ואילו המשאית נוסעת במסלול האמצעי המיועד אף הוא לנסיעה ישר, סטתה לפתע המשאית אל תוך מסלול נסיעת הרכב, פגעה בחלקו האחורי של צד שמאל של הרכב וסובבה את הרכב כך שפניו היו לכיוון הנגדי.

לעומתו טוען נהג המשאית כי בעת נסיעתו באותו מסלול אמצעי, שהוא מצידו השמאלי של רכב התובע, לפתע חש שהמשאית פוגעת ברכב ומיד עצר במקומו. לטענת הנהג במשאית שהציג תמונות שצולמו מיד לאחר ארוע התאונה, התאונה נגרמה כתוצאה מניסיון הרכב לחתוך את מסלול נסיעת המשאית ולפנות שמאלה לכיוון מרכז ביג הנמצא מצפון לצומת ומאחר והרכב עשה כן בחוסר זהירות ומבלי להתחשב בשטח המת הקיים בצידה הימנית של המשאית, לא יכול היה נהג המשאית להבחין ברכב קודם לארוע התאונה. לטענת הנהג במשאית, מיקום הרכב לאחר התאונה במסלול הנמצא משמאל לנתיב נסיעת המשאית, מעיד על כך שהתובע אכן ביקש לחצות את מסלול נסיעת המשאית, על מנת לפנות שמאלה וכי התאונה ארעה בתוך מסלול הנסיעה של המשאית ולא היפוכו של דבר.

לאחר שמיעת העדויות בפני ובעיקר לאור התמונות שהציג הנהג במשאית המעידות על מיקום הרכבים מיד לאחר התאונה, שוכנעתי כי התאונה ארעה בעת ששני הרכבים ביקשו לסטות כל אחד ממסלולו דהיינו, שהרכב ביקש לעבור למסלול נסיעת המשאית ואילו המשאית ביקשה לעבור למסלול הימני יותר. דבר זה עולה בבירור מהעובדה שרכב התובע אכן נמצא במסלול שמאלי עוד יותר למיקום המשאית, דבר שאין זה סביר כי נגרם כתוצאה אך ורק מסיבוב הרכב אילו אכן היה הרכב במסלול הימני ביותר.

מנגד, זוית המשאית מעידה כי זו סטתה מעט ימינה ולפיכך, אינני מקבלת במלואה את עדות נהג המשאית שנסע ישר במסלול נסיעתו.

בהתחשב בממצאים אלו, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים כאשר מירב האחריות מוטלת דווקא על נהג המשאית אשר בהתחשב בשטח המת הקיים מצידו הימני, צריך היה לנקוט משנה זהירות בבואו לסטות למסלול שמימינו מבלי שלמעשה יש לו אפשרות לוודא כי רכב נמוך ממנו, כבר נמצא במסלול זה או במהלך מעבר בין המסלולים.

יחד עם זאת, אין בכך לפטור את התובע מאשם תורם לארוע התאונה, שכן כאמור לא קיבלתי גרסתו כי היה במהלך נסיעה ישר במסלול הימני וסביר יותר כי הלה ניסה לעבור למסלול השמאלי, ועשה כן בחוסר זהירות וללא התחשבות בקרבת המשאית ובקיומו של שטח מת מבחינת הנהג במשאית, מצידה הימני.

אשר על כן אני קובעת כי קיימת אחריות לנתבעים אולם, מיחסת רשלנות תורמת לתובע בשיעור של 30%. בהתאם לקביעתי זו אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד 2,441 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

לא מצאתי מקום לכלול בנזקי התובע סך של 400 ₪ שנתבע בגין טרחה ועוגמת נפש.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: