ביטון נ' צברי

החלטה

החלטה זו תעסוק בשתי בקשות:

א.בקשה לביטול עיקולים זמניים;

ב.התנגדות לביצוע שטר.

רקע כללי

1.תיק זה נפתח עם הגשת התנגדות לביצוע שטר אשר הוגשה ביחס לשיק על סך 200,000 ₪ ליום 11/9/11.

2.המשיב, הוא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל במסגרתו הוגש השיק לביצוע, הגיש בד בבד עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל בקשה להטלת עיקולים בידי מחזיקים שונים, עוד בטרם המצאת האזהרה למבקש, הוא החייב.

המבקש, כאמור, הגיש התנגדות לביצוע שטר, וזמן קצר לאחר מכן הגיש בקשה לביטול העיקולים שאושרו ע"י רשם ההוצאה לפועל.

3.דיון בשתי הבקשות יחד התקיים בפני ביום 17/11/11. במעמד זה נחקרו המצהירים משני הצדדים. הצדדים ביקשו לסכם טענותיהם בכתב, וכעת עומדים בפני סיכומי הצדדים.

4. בתצהיר התמיכה בהתנגדות לביצוע שטר טוען המבקש, כי פנה אל המשיב ואל שותפו (אורן יונני) בבקשה לקבל הלוואה חוץ בנקאית בסך 392,000 ₪. לטענתו, בכך עוסקים המשיב ושותפו. הם נעתרו לבקשה והסכימו להעמיד לו את ההלוואה, אך דרשו ממנו לחתום על חוזה הלוואה, להחתים על החוזה גם את אשתו, ולמסור בידיהם שיקים בסכום ההלוואה, לרבות השיק נשוא התנגדות זו.

מאחר ולא הסכים המבקש, לטענתו, להחתים את אשתו על חוזה ההלוואה כדרישת המשיב, בוטלה העיסקה למתן ההלוואה בסכום האמור, ותחתיה העמידו המשיב ושותפו למבקש הלוואה בסך 30,000 ₪ בלבד. סכום זה קיבל המבקש לידיו, והחזיר למשיב בתוספת של ריבית בסך 2,000 ₪.

לטענת המבקש, מלבד הסך של 30,000 ₪, לא קיבל מהמשיב דבר והוא אינו חייב לו מאומה. לטענתו, דרש כי השיקים שהופקדו בידי המשיב יוחזרו לידיו, אך בקשתו לא נענתה.

לטענת המבקש, חוזה ההלוואה שנערך ע"י המשיב ושותפו, אינו אלא טיוטא, אשר לא השתכללה לכדי הסכם, משלא נחתמה ע"י אשתו של המבקש, אשר שמה רשום בטיוטא זו כצד להסכם.

5.אשר לנושא העיקולים הזמניים, המבקש טען, כי עוד קודם להגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל הגישו נגדו המשיב ושותפו תביעה כספית על סך 500,000 ₪ בגין הסכם ההלוואה בין הצדדים. במסגרת תביעה זו הגישו גם בקשה לעיקול זמני בידי מחזיקים שונים, ואילו זו נדחתה על פי החלטת כב' הרשם אוחיון מיום 11/9/11. בהמשך, אף הגישו התובעים באותה תביעה בקשה לעיון חוזר, ואף זו נדחתה בהחלטת כב' הרשם אוחיון מיום 18/9/11.

לטענת המבקש, המשיב הטעה את רשם ההוצאה לפועל, כאשר לא גילה בפניו את העובדה, שהבקשות לעיקול זמני נדחו בבית המשפט.

6.המשיב טען בבקשה למתן צו עיקול זמני, כי המבקש נטל ממנו הלוואה ולא החזיר את הכספים שנטל, אך בזכות אישיותו המרשימה הצליח להטעות אותו ואת שותפו ולשכנעם להימנע מהליכי ההוצל"פ.

המשיב טען בבקשתו כי קיים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, וכי הנזק שייגרם אם תידחה הבקשה, עולה על הנזק שייגרם למבקש אם הבקשה תתקבל. יש לציין, כי טענות אלו הועלו בתצהיר התמיכה בבקשה למתן צו עיקול באופן כללי ביותר.

7.אם נסכם עד כאן, הרי שמחד עומדת גרסת התביעה, לפיה ניתנה למבקש הלוואה בסך 392,000 ₪, מבלי שהמבקש יחזיר את הכספים שקיבל, ומנגד עומדת גרסת ההגנה, לפיה למרות כוונה הדדית להעמיד לרשות המבקש הלוואה בסכום האמור, הרי שבפועל לא הועמדה ההלוואה לרשותו כלל (למעט סך של 30,000 ₪, שהוחזר), או במלים אחרות – כשלון תמורה מלא.

ההתנגדות לביצוע שטר

8.כידוע, מי שמבקש רשות להתגונן, די לו כי יראה שעומדת לו הגנה מפני התביעה, ולו הגנה דחוקה.