ביטון נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת בימ"ש לעניינים מקומיים בת"א (כב' השופטת נעה תבור) מיום 23/5/13 בתיק 01/11/0004124 ולפיה נדחתה בקשת המערערת למתן ארכה לביצוע צו הריסה למשך 6 חודשים, וכן ערעור על ההחלטה מיום 23/6/13 ולפיה נדחתה הבקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 23/5/13.

2.אין זו הפעם הראשונה שבה אני נדרשת לעניינה של המערערת.

ביום 27/2/13 דנתי בערעור אשר הגישה המערערת על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים מיום 10/10/12 בתיק 01/11/0004124.

הערעור היה ביחס לצו הריסה שניתן על ידי בית משפט קמא ולפיו היתה צריכה המערערת להרוס מבנה מקורות עץ ועליו גג מקונסטרוקציית עץ בשטח של 4.4 מ"ר וסככה בשטח של 16.2 מ"ר.

בפסק הדין מאותו מועד קבעתי, כי בית משפט אמנם לא אמור ללוות את הליכי הרישוי עד לקבלת תוצאה סופית של בקשה לקבלת היתר, אך בנסיבות הקיימות ובשים לב לכך, שהמערערת פעלה להכשרת המבנה, פסקתי כי יינתן לה פרק זמן נוסף של שלושה חודשים בטרם ייכנס צו ההריסה לתוקף, כך שהוא ייכנס לתוקף ביום 27/5/13.

עוד כתבתי בפסק הדין, כי ככל שהליך הכשרת המבנה יתקדם וב"כ המערערת יסבור כי יש מקום לקבל ארכה נוספת כיוון שמדובר בהיתר בהישג יד, יהיה עליו להגיש בקשות מתאימות לבית משפט קמא.

המערערת אכן הגישה לבית משפט קמא בקשה למתן ארכה למשך 6 חודשים וטענה, כי היא הגישה את תוכניותיה למנהל ההנדסה ביום 18/4/13 וכי עיכוב בהגשת הבקשה נבע מטעמים שאינם קשורים בה. צירפה אישור אדריכל שבו לא היה מפורט, מה הם העיכובים שאינם תלויים במבקשת וטענה כי יש ליתן לה ארכה נוספת בשים לב למצבה ולמצבה הרפואי של אחותה החולה אשר חיה בחדר שעל הגג ומשתמשת בשירותים נשוא צו ההריסה.

בית משפט קמא ציין בהחלטתו, כי הוא מבין לליבה של המבקשת אשר מנסה לסייע לאחותה בעת צרה, אך הדגיש, כי סיוע שכזה אינו יכול להיות תוך התעלמות מהחוק ואין לעודד ביצוע מעשה צדקה וחסד על חשבון האינטרס הציבורי.

כיוון שכב' השופטת לא שוכנעה שההיתר בהישג יד, וכי אין התקדמות של ממש בפעילות שנעשית במרץ להכשרת הבנייה, נדחתה הבקשה.

בקשה לעיון חוזר נדחתה ביום 26/6/13. בית משפט קמא לא מצא לנכון לשנות את ההחלטה מיום 23/5/13 וציין, כי הגשת בקשה להיתר בחודש אפריל 2013 היא ראשיתו של הליך שסופו אינו ידוע ואינו בהישג יד.

3.בערעור חוזר למעשה ב"כ המערערת על הטענות שנטענו הן בפני בערעור הקודם והן בבקשות שהוגשו לבית משפט קמא.

מציין, כי בינתיים בוצעו כנדרש הפרסומים בעיתונים ויש להמתין עם ההריסה עד אשר יינתן האישור המתאים למבנה.

4.דין הערעור להידחות.

למערערת ניתנו ארכות נדיבות עד כה. הוגש לעיוני אישור של מנהל ההנדסה מיום 10/9/13 ממנו עולה, כי מצב הבקשה הוא "הכנה לועדה".

מאישור שהוצג על ידי ב"כ המשיבה היום עולה, כי קיימות התנגדויות. אין לומר כי היום האישור נמצא בהישג יד וכי מדובר בעניין של ימים עד אשר יתקבל סוף סוף ההיתר.

בוודאי שאין ל אמר, כי כשהוגשה הבקשה לבימ"ש קמא בעניינה ניתנו ההחלטות בחודשים מאי – יוני 2013, היה ההיתר מצוי בהישג יד.

בית משפט כפי שכבר נכתב בעבר, אינו מלווה את הליך הרישוי. אין ליתן ארכה לכניסתו של הצו לתוקף ללא הגבלת זמן. צדקה כב' השופטת קמא כאשר קבעה, כי ההיתר אינו מצוי בהישג יד ולפיכך אין מקום להתערב בהחלטות אשר ניתנו.

בנסיבות אלו, אני דוחה את הערעור.

5.המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.