ביטון נ' מסלר ואח'

החלטה

התובעת עתרה להפסקת התבוענה מכיון שהיא נמצאת תקופה ארוכה מחוץ לישראל.

הנתבעת 3 סבורה שמכיון שהתובעת אינה צפוייה לחזור לארץ בתקופה הקרובה יש להורות על מחיקת התובענה ומותירה את ההחלטה בעניין, לרבות בעניין ההוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט. הנתבעים 1, 2, ו-4 הצטרפו לתגובתה של הנתבעת 3.

בתקנות 154 ו-155 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") יצר מתקין התקנות איזון בין הצורך לאפשר לתובע לחזור בו מתביעה שהגיש תוך שמירת האפשרות להגישה בעתיד, מחד, לבין הצורך למנוע הטרדתו של נתבע על ידי הגשת תביעה חוזרת באותה עילה, מאידך. תקנות אלה מתיחסות להפסקת תובענה לבקשת תובע. לגבי הוראותיהן קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בתא (מחוזי-חי') 579/04 אטייה עליזה נ' לואיס רון (לא פורסם, ניתן ביום 15.7.05):

"מחד גיסא ניתנת לתובע האפשרות לחזור בו מן התביעה בדרך של הפסקתה, מאידך גיסא כדי למנוע הטרדתו של הנתבע על ידי הגשת תובענה חדשה בגין אותה עילה או עילה דומה לה, קובעת תקנה 154 (ב) הנ"ל שבית המשפט רשאי להרשות הפסקת התובענה בתנאים שייראו לו: "ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט".

תקנה 155 של תקנות סד"א קובעת שאם הוגשה תובענה חדשה בגין אותה עילה או עילה דומה לה, לפני תשלום ההוצאות בגין התובענה שהופסקה, רשאי בית המשפט אם נראה לו הדבר לצוות על עיכוב התובענה החדשה עד לאחר תשלום ההוצאות כאמור.

דרך זו נועדה איפוא לאזן במידת האפשר, בין האינטרס של התובע המעוניין להפסיק את התובענה ולהגיש בשלב מאוחר יותר תובענה חדשה באותה עילה או בעילה דומה לה, לבין האינטרס של הנתבע שלא להיות מוטרד בתביעה נוספת באותו ענין (ההדגשה אינה במקור)".

תוצאותיה המשפטיות של הפסקת תובענה הינן זהות לתוצאותיה של מחיקתה.

משכך אני מורה על הפסקת התובענה וקובעת כי הדיון בתביעה החדשה יעוכב עד לאחר תשלום הוצאות בסך 1,000 ₪ לכל אחת מהנתבעות.

ניתנה היום, יד' אלול תש"ע, 24 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: