ביטון נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא השופט י. ויטלסון) אשר גזר דינו של המערער לאחר שהורשע עפ"י הודאתו, בכך שביום 31.12.09, תוך שהוא עובר עבירות בניגוד לסעיפים 62 (2) ו-38 (3) לפקודת התעבורה, גרם תאונת דרכים, חבל בעצמו חבלה של ממש, שהצריכה תפירות, גרמה שבר ועוד.

בית משפט קמא, לאחר שבטיעונים לעונש הוצגה לו תעודת רופא על מצבו היחסית קשה של המערער, שנפצע בתאונה, ותמונות של הרכב, אשר ליד תחנת הדלק במחלף השבעה, נפל לתוך תעלה וחזית הרכב נמחצה. בית המשפט גזר את דינו של המערער לעונשים שונים, ובהם, ועל כך הערעור, שישה חודשי פסילה בפועל, כאשר פסילת המינימום היא רק שלושה חודשי פסילה בפועל.

הטענות בערעור היו שבית משפט קמא החמיר שלא לצורך וללא הצדקה בעונש הפסילה של המערער, שנענש פעמיים, הן שנפצע, אם כי פציעה קלה בתאונה וגם עונשו הוחמר, שבית המשפט לא נתן משקל להודאה באשמה, לעבר הנקי ועוד.

ההלכה היא של בית המשפט העליון, שאין ערכאת הערעור מתערבת בענישה שמטילה הערכאה הדיונית, אלא מקום ואותה ערכאה טעתה באופן קיצוני בעונש אשר הטילה או שקלה שיקולים שאינם מן העניין וכיוצא באלה, ראה ע"פ 3074/07, מדינת ישראל נ' מחמוד אבו טאקפוה (תקדין עליון) 2008 (1) 5344. וההחלטה, בנסיבות הנוכחיות, בהתאם לאותה הלכה, תצדיק דחיית הערעור.

עם זאת, אני סובר שכמדיניות יש כדי לעודד נהיגה זהירה, צריכים בתי המשפט מקום וגיליון הרשעותיו של נהג איננו מכביד ואף יותר מכך, נקי בעיקרו, להביא נקודה זו בחשבון במסגרת ענישה.

במקרה הנוכחי, למערער, שלו רישיון נהיגה משנת 2002, הוא יליד 1985 ולחובתו ארבע הרשעות בדין, שתיים מהן על חגורת בטיחות וכולן עבירות של ברירת משפט. ההרשעה האחרונה שלו איננה מצביעה על נהיגה בלתי זהירה, בהינתן שקיבל 100 ש"לח קנס על חציית כביש שלא במעבר חציה, ויש להניח במידה רבה של ודאות, שלא חצה את מעבר החצייה כמו שהוא נוסע ברכב.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בהודאה ובכך שרכבו ניזוק והוא זה שנפצע, שבית משפט קמא יכול היה להסתפק בפסילה בפועל קצרה יותר, ולכן אתערב ואפחית את עונש הפסילה לארבעה חודשים בלבד.

ניתנה והודעה היום ח' שבט תשע"א, 13/01/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: