ביטון נ' מדינת ישראל היועץ המשפטי לממשלה ואח'

החלטה

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה.

המבקשת הגישה כנגד המבקשים תביעה לתשלום פיצויים בסכום של 960,000 ש"ח בגין נזק שלטענתה נגרם לה בעקבות הטעיה, תרמית, הפרת הוראה חקוקה של דיני הבנקאות, רשלנות, פזיזות ועצימת עיניים וכן מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

בכתב תביעתה טוענת המבקשת, כי המשיבים 4 ו-5 קשרו קשר עם המשיב 3, המפקח על הבנקים, ביחד עם שולחיו המשיבים 1 ו-2, להכשיל את ביצועו של פסק הדין של בית הדין לחוזים אחידים מיום 5.5.09, אשר ביטל או תיקן סעיפים מקפחים בחוזה ההלוואה בשעבדו דירת מגורים עליו חתמה המבקשת, וזאת במטרה להונות את המבקשת ולזול את כספה.

בבקשה שבפני המבקשת טוענת, כי מצבה הכלכלי אינה מאפשר לה לעמוד בתשלום האגרה. המבקשת, בת 83, מתגוררת עם בתה ונכדתה בדירה בראשון לציון. דירה זו נמצאת בבעלות משותפת של המבקשת ובתה. ביום 3.2.10 מונה כונס נכסים על זכויות הבעלות של המבקשת בדירת מגוריה, ואף הוצא נגדה צו פינוי.

המבקשת טוענת כי היא מתקיימת מקצבת זקנה והשלמת הכנסה וכן מקצבת פנסיה בסכום כולל בסך של 3,500 ₪ בחודש וכי אף בתה מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי בסכום של 2,733 ₪. הוצאות המחיה של המבקשת וכן הוצאות בגין החזר הלוואה מסתכמות בסך של 5,800 ₪.

המשיב 1 מתנגד לבקשה. לטענתו המבקשת לא צירפה לבקשתה מסמכים רבים שיש בהם להוכיח את מצבה הכלכלי. כך, לא הוגשו תדפיסי לחשבון בנק לששת החודשים האחרונים עובר להגשת הבקשה. כך גם לא הומצא אישור מהבנק על קיומם או היעדרם של תוכניות חסכון ופיקדונות של המבקשת. כך גם אין בתצהירה של המבקשת התייחסות לנושא בעלות המבקשת על רכוש נוסף ולמקורות המימון של ב"כ המבקשת.

המשיבים 4 – 6 מתנגדים אף הם לבקשה. אשר למצבה הכלכלי של המבקשת טוענים המשיבים, כי המבקשת לא הבהירה כיצד עולה בידה לממן את הייצוג על ידי בא כוחה בהליך זה. המבקשת אף נקטה בהליכים רבים בהם יוצגה על ידי בא כוחה ובהם לא ביקשה וקיבלה המבקשת פטור תשלום אגרה. כך גם רשם בית המשפט העליון דחה את בקשת המבקשת להמרת ערבון בערובה אחרת וחייב את המבקשת בהפקדת ערבון בסכום של 4,000 ₪, והמבקשת אף הפקידה את הערבון. עוד טוענים המבקשים, כי אין בתצהירה של המבקשת התייחסות באשר לאפשרות להסתייע בסביבה קרובה ואף נעדר מתצהירה טענה כי אין לה קרובים אחרים – מלבד בתה – היכולים לסייע לה.

המשיבים מוסיפים טוענים כי אין למבקשת עילת תביעה, שכן טענותיה הוכרעו ונדחו במסגרת הליכים קודמים בהם נקטה המבקשת נגד המשיבים, והמהווים מעשה בי-דין. כך, בפסק הדין שניתן ביום 31.5.12 במסגרת המרצת הפתיחה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים 4 ו-5 נקבע כי אין מקום להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד המבקשת ומכל מקום המבקשת אינה פטורה מהשבת ההלוואה, אלא יכולה לכל היותר לטעון לתנאיה. תביעה זו הינה גלגול נוסף של הטענות שהועלו ונדחו בפסק הדין מיום 31.5.12. כך גם באשר לטענת הגזל והתרמית שהעלתה המבקשת בכתב התביעה, נקבע בפסק הדין מיום 31.5.12 כי הבנק פעל בהתאם להוראות בית הדין לחוזים אחידים, הגיש חוזה מתוקן ושלח הודעה ללווים, ובכלל זה למבקשת. בפסק הדין נדחו כל טענות המבקשת כנגד הבנק, נקבע כי הבנק פעל כשורה בכל הנוגע לפסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים וכן נקבע כי לו היה אף חוזה ההלוואה עליו חתמו המבקשת ובתה מבוטל כליל לא היו המבקשת ובתה פטורות מהשבת ההלוואה לבנק.

טענות המבקשת על בסיס פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים הועלו בעבר במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" שהוגשה בתיק ההוצאה לפועל ונדחתה. יתר על כן, ביום 27.9.10 חתמה המבקשת על הסדר חוב עם הבנק במסגרתו הצהירה כי אין לה טענות נגד החוב והיא מאשרת את סכומי החוב על מרכיביו.

ביקשתי את תשובת המבקשת לתגובת המשיבים. בתשובתה טענתה המבקשת, כי עצם העובדה כי היא מקבלת תוספת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתה של המבקשת לשלם את האגרה. עוד טוענת המבקשת, כי הואיל והמשיבה 1 מחלה למשיב 2 על הוצאותיה בהליכים קודמים, מן הדין לפטור גם את המבקשת מתשלום האגרה. כן צירפה המבקשת לתשובתה תדפיסי בנק לששת החודשים האחרונים.

בדונו בבקשה ליתן פטור מאגרה, על בית המשפט לשקול שני שיקולים מצטברים: הראשון הוא מצבו הכלכלי של המבקש והשני הוא כי ההליך מגלה עילה.

אכן, בהתאם להוראת תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה. יחד עם זאת, המדובר בראיה לכאורה בלבד ולא בראיה מכרעת. במקרה זה, המבקשת לא פירטה כיצד משגת ידה לממן את תשלום שכר טרחתו של בא כוחה, חרף העובדה שניתנה לה הזדמנות לעשות כן. בהעדר הסבר מטעמה, הרי שניתן לכאורה להניח כי אינה חסרת כל כפי שהיא טוענת (ראו: 5064/08 ליזרוס אברהם נ' JLS חברה לייצור משקקאו בע"מ (פורסם בנבו)). המבקשת אף לא הצהירה כי אין בבעלותה נכסים נוספים פרט לדירה בה היא מתגוררת. איני מוצאת מקום ליחס חשיבות לעובדה כי המדינה (המשיבה 1) ויתרה על קבלת הוצאותיה מהמשיב 2 בהליכים קודמים שננקטו. עובדה זו אינה רלוונטית לבקשה שבפני ואין לה שייכות למצבה הכלכלי של המבקשת.

אשר לסיכויי התביעה, הגעתי למסקנה כי אף אלה אינם גבוהים, נוכח העובדה כי חלק מן הטענות המועלות בתביעה נידונו והוכרעו במסגרת הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, והמהווים מעשה בי-דין בתביעה הנוכחית, כפי שפורט באריכות בתגובתם של המשיבים 4-6.

בנסיבות אלה, ובמאזן השיקולים הכולל - מצבה הכלכלי של המבקשת וסיכויי התביעה, הגעתי למסקנה כי יש לפטור את המבקשת מתשלום מחצית מסכום האגרה.

המבקשת תשלם מחצית מסכום האגרה בתוך 15 יום, שאם לא כן תימחק תביעתה.

ניתנה היום, כ"ב סיון תשע"ב, 12 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: