ביטון נ' דולב

פסק דין

1. בפניי תביעה שעניינה פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 01.07.07.

2.לטענת התובעת, התאונה ארעה שעה שרכבה עמד בחניה. רכב הנתבעת, אשר סטה ממסלול נסיעתו, פגע ברכבה בצידו השמאלי הקדמי.

3.לכתב תביעתה, צירפה התובעת חוות דעת שמאי שהעריך את הנזק לרכב (לרבות ירידת ערך) בסך של 3,521 ₪ תצלומי נזק (ת/1), חשבונית מס בדבר התיקון וחשבון שכ"ט השמאי.

4.הנתבעות מאשרות את עצם התרחשות התאונה, נסיבותיה וחבותן לפיצוי התובעת. הנתבעות חולקות על שיעור הנזק הנטען כי נגרם לרכב התובעת.

5.לטענתן, ביום 01.07.07 נהגה הנתבעת 1 ברח' העצמאות במגדל העמק במהירות איטית של כ- 25 קמ"ש. בצד ימין של הכביש חנו רכבים ביניהם הרכב של התובעת. בעת שרכב הנתבעות עבר ליד רכב התובעת נגעה המראה הימנית של הרכב במראה השמאלית של רכב התובעת. הנתבעות מדגישות, כי מלבד הפגיעה במראות הרכבים לא נגרם כל נזק אחר לשני הרכבים.

5.בדיון שהתקיים בפניי נשמעו עדויות הנהגות (התובעת והנתבעת 1) וכל אחת חזרה בפניי על גרסתה, באשר לנזק שנגרם לשני כלי הרכב בעקבות התאונה. עוד העיד מטעם הנתבעות מר יעקב דולב, אביה של הנתבעת 1 שנסע עמה ברכב במועד התאונה. בעדותו אישר למעשה יעקב דולב את גרסת הנתבעות באשר להיקף הנזק שנגרם לשני הרכבים בעקבות התאונה.

6.לאחר שעיינתי בכתובים והאזנתי בקשב רב לעדויות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

7.כאמור, הנתבעות מודות בחבותן לפיצוי התובעת, אך חולקות על שיעור הנזק הנטען כי נגרם לרכב התובעת עקב התאונה נשוא התביעה. לטענתן, הנזק בשני הרכבים התמצה בפגיעה במראות, ותו לאו.

8.בהקשר זה, מצאתי להעדיף את גרסתן נתבעות על פני גרסתה של התובעת, וזאת מהטעמים שלהלן:

9.התאונה ארעה ביום 01.07.07. עם זאת, ראתה התובעת לנכון לבדוק את הרכב אצל שמאי רק בתאריך 29.07.07, כחודש ימים לאחר התרחשות התאונה. חוות הדעת השמאית אף ניתנה ביום 27.07.07 (כחודשיים ממועד קרות התאונה).

10.התובעת טענה הן בכתב התביעה והן בעדותה בפניי, כי "הרכב שלי נפגע בצד שמאל, כל המראה השמאלית מקדימה הצדדית נפגעה" (עמוד 2, שורות 9-10). בחקירתה נגדית לנציג חברת הביטוח מסרה התובעת עדות מהוססת ופתלתלה באשר למוקד הנזקים ברכבה. לשאלת נציג חברת הביטוח היכן נפגע רכבה השיבה התובעת, כי : "במראה ובעוד חלק או משהו... הרכב נפגע במראה הצדדית ועוד חלק באוטו הקידמי השמאלי" (שם, שורות 24-27). בהמשך, כשנשאלה ע"י נציג חברת הביטוח באם ארעה פגיעה בחלק האחורי של רכבה ענתה התובעת, כי: "השמאי בדק את הרכב והוא קבעה מה קרה לרכב. אני לא בדקתי. אני קניתי את האוטו בליסינג וקיבלתי את האוטו חדש. אין לי אינטרס שהרכב יתוקן על חשבון חברת הביטוח שלכם". לאור תשובתה המתחמקת נשאלה התובעת בשנית, הפעם ע"י בית המשפט, האם נפגע רכבה בחלק האחורי, והיא השיבה כי: "היא הגיעה בחוזקה כזאת ואיני יודעת מה קרה". בית המשפט לא הרפה ושאל את התובעת באם נפגע רכבה בחלק האחורי. היא השיבה, כי: "אמרתי בצד שמאל הצדדי שלי וכל מה שנפגע בצד השמאלי שלי" (עמוד 3, שורות 1-8). נציג חברת הביטוח שב ושאל את התובעת אודות מוקד הנזקים בשני הרכבים והיא ענתה, כי : ש. האם את זוכרת איזה חלק נפגע אצלם באוטו? ת. גם המראה שלו נפלה. (שם, שורות 18-19) ... ש. אז איזה חלק נפגע חוץ מהמראה? ת. עוד חלק באוטו, אני יודעת. בדלת שלי. בדלת שלו, אני לא יודעת, לא בדקתי" (שם, שורות 25-26) (הדגשות לא במקור).

11.עינינו הרואות, כי התובעת בעצמה אישרה בעדותה בפניי את גרסת הנתבעות, כי הפגיעה בשני הרכבים ארעה במראות בלבד. אי-לכך, יש לפצות את התובעת בגין נזק זה בלבד.

12.מעיון בחוות דעת השמאי שהגישה התובעת עולה, כי הנזק במראה השמאלית הוערך בסך של 386 ₪. על כן, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה (01.07.07) ועד מועד התשלום בפועל.

13.לאור התוצאה אליה הגעתי, ומאחר והנתבעות לא הכחישו את חבותן לפיצוי התובעת בגין הנזק למראה בלבד, אינני עושה צו להוצאות.

14.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

15.המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתן היום, ח' אב תש"ע, 19 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: