ביטון נ' גובאני ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה בגין נזקי רכוש לרכבו שארעו בתאונת דרכים מיום 15.02.10. לדברי התובע בכתב התביעה, ביום התאונה בשעה 08.00 או בסמוך לכך נסע מרמלה לצריפין ולפתע פגע בחלק האחורי של רכבו רכב הנהוג על ידי הנתבע 1.

2.בעת הדיון העיד התובע כי התקרב לרכב שלפניו לכדי עצירה כמעט מוחלטת וכי במרחק של כמה מטרים ממנו, הרגיש חבטה חזקה של רכב הנתבע שכתוצאה ממנה נהדף לרכב שהיה לפניו וכתוצאה מכך נגרם לרכבו נזק הן בחלק הקדמי והן בחלק האחורי.

3.הנתבע טען כי הוא נסע במהירות של כ- 40 קמ"ש. הנתבע מודה כי הוא פגע ברכבו של התובע. לטענתו של הנתבע הרכב שלו לא ניזוק כלל.

4.לאחר עיון בכתבי הטענות ושקילת עדויות הצדדים, אני סבורה כי יש להטיל אחריות על הנתבע בגין הנזק לחלקו האחורי של רכב התובע. אני סבורה כי גרסת התובע לפיה הנתבע, באמצעות רכבו, הדף אותו מספר מטרים עד כדי גרימת נזק משמעותי לרכבו של התובע כתוצאה מהתנגשות עם רכב שנסע לפני רכבו של התובע, מסתברת פחות מהאפשרות שהתובע לא שמר מרחק מספיק מהרכב שלפניו כנדרש בתקנות התעבורה.

5.התובע טען כי אפילו לא יימצא הנתבע אחראי למלוא הנזק שנגרם לרכבו, עדיין גרם לו הנתבע נזק בשיעור שהביא את רכבו של התובע למצב של אובדן מוחלט. עיון בחוות דעת השמאי מטעם התובע מעלה כי גם טענה זו אין לה תימוכין באופי הנזקים שנגרמו לרכבו של התובע. על פי חוות דעת השמאי, הנזק למוקד הקדמי של הרכב גבוה בהרבה מהנזק לחלקו האחורי של הרכב. סך כל הנזק למוקד נזק אחורי הוא 4,176 ₪ ואילו סך כל נזק לחזית 10,187 ₪. יצוין כי ההבדלים בין עוצמות הנזק ובפרט שיעור הנזק הגבוה משמעותית לחלק הקדמי של רכב התובע, מתיישבים אף הם עם אי שמירת מרחק כנדרש של התובע מהרכב שלפניו. כמו כן, שיעור הנזק לחלק האחורי מתיישבת פחות עם טענתו של התובע כי רכב הנתבע פגע בו בעוצמה כה חזקה.

6.לפיכך, התביעה מתקבלת חלקית.

7.הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד סך של 4,700 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. בנוסף ישלמו לתובע ביחד ולחוד הוצאות משפט בסך 200 ₪ .

8.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.

עדנה יוסף-קוזין, שופטת

הוקלד על ידי: אביבה ששון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: