ביטון נ' אשדוד

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי הינו רשלנות הנתבעת בביצוע בדיקה לרכב.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בין היתר בביצוע בדיקות לרכבים עובר לרכישתם.

התובע היה מעוניין ברכישת רכב ולקח אותו לבדיקה אצל הנתבעת.

לטענת התובע, כחודשיים ימים לאחר שנרכש הרכב, בהסתמך על בדיקת הרכב, שהראתה, כי אין ברכב פגמים מיוחדים, נשמעו רכבים חזקים ממנוע הרכב והרכב "נתקע".

התובע לקח את הרכב לבדיקת מוסך ושם נאמר לו, כי יש להחליף את מותח הרצועה, אך בד בבד, יש לבדוק את השמן, לאחר שהסתבר, כי חסר שמן ברכב.

לאחר כשבוע נוסף, שבמהלכו נסע הרכב לאורך כ- 600 ק"מ בלבד, נבדק הרכב שוב ונמצא, כי חסר כקילוגרם של שמן, כשהוחלט על ידי המוסך לבצע בשל התקלה "חצי אוברול", בעלות של כ-6,500 ₪.

לטענת התובע, הוא פנה אל הנתבעת, אשר ציינה, כי אין לה אפשרות לבדוק צריכת שמן וכי המנוע הינו בסדר גמור יחסית לגילו (מדובר ברכב שנת ייצור 2002).

2.בתביעתו שלפניי, עותר התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מבדיקתו הרשלנית של הרכב עובר לרכישתו, כאשר על פי הנטען, לו ידע התובע על קיומם של ליקויים ברכב, כלל לא היה רוכש את הרכב.

על פי טענת התובע, יש לפצותו בגין הליקויים כדלקמן:- 14,600 ₪ עבור תיקונים שבוצעו ברכב, 600 ₪ עלות בדיקת הרכב אצל הנתבעת עובר לרכישתו, 5,500 ₪, הוא הפער שבין רכישת הרכב ובין מכירתו לאחר מכן, 400 ₪ עלות גרירת הרכב למוסך, 3,300 ₪ עלות שמאי הרכב ו- 4,000 ₪ עבור אבדן ימי עבודה ועוגמת נפש.

כחלק מהתיקונים הנדרשים ברכב, טען התובע, כי בנוסף לליקויים שהתגלו כפי המפורט לעיל, ישנן שתי תקלות נוספות ברכב, שלא התגלו בזמן הבדיקה ושיש לתקנן.

התקלה האחת, הינה מדבקה המודבקת על לוח השעונים של הרכב והיא מסתירה חלק מלוח המחוונים. התקלה השניה הינה קריאת מד המרחק המהבהבת באופן קבוע. על פי הנטען, תקלה זו שכיחה, והיא הנובעת מכך שהחולף מצבר או נותק ללא ביצוע גיבוי, דבר הגורם לנזק בלוח השעונים ומחייב החלפתו.

3.הנתבעת טוענת, כי היא הנפיקה לתובע כתב אחריות לבדיקתה, כאשר כתב האחריות אושר על ידי התובע בחתימתו.

התובע בחר שלא לפעול על פי כתב האחריות ולא העמיד את הרכב לבדיקתה ולתיקונה של הנתבעת , זאת הגם שהנתבעת היתה מוכנה לקחת את הרכב למוסך מטעמה על חשבונה.

כמו כן, טוענת הנתבעת, כי התובע הוא זה אשר הביא לתקלה ברכב, בשים לב לאופי השימוש שהשתמש ברכב, כשלטענתה, מדובר ברכב ישן, שנסע למעלה מ- 200,000 ק"מ וכשהוא נבדק אצל הנתבעת, כחודשיים ימים עובר לגילוי התקלה, לא נמצאו בו הפגמים הנטענים וגם לא עשן, שיש בו כדי ללמד על מחסור בשמן.

4.התובע תמך טענותיו בחוות דעתו של השמאי עידן ויקטור. בהתאם לחוות הדעת "מצבו של המיסב מעיד על כך שבעת בדיקת הרכב במכון הבדיקה בטרם רכישתו, המיסב הרעיש ועל מכון הבדיקה היה להבחין בכשל הזה.

על מכון הבדיקה היה לזהות את התקלות שאובחנו ברכב, את צריכת שמן המנוע המופרזת, ע"י זיהוי העשן שנפלט מצינור הפליטה וכן לזהות אתה מבקה בלוח השעונים ומד המרחק המהבהב בלוח השעונים."

במהלך עדותו טען התובע, כי הרכב היה בשימושו של בנו, אך טען, כי נעשה בו שימוש סביר.

כן טען התובע, כי בעת שביקש לתקן את הרכב, פנה אל הנתבעת, אלא שזו אמרה לו, כי אין בדעתה לתקן את התקלה ולכן תוקן הרכב במוסך מטעם התובע.

5.מנהל הנתבעת העיד לעומת זאת, כי הנתבעת הציעה לבדוק את הרכב, אלא שהתובע סירב לעשות כן. כן טען מנהל הנתבעת, כי בעת הבדיקה נסע הרכב כראוי, ללא כל עשן ברכב.