ביטון נ' אבו סנינה

פסק דין

התובע מהנדס שעוסק בין היתר בעבודות תכנון ובניה.

הנתבע בעל מגרש בשכונת וואדי גו'ז אשר חפץ היה להגדיל את השטח שניתן יהיה לבנות על מגרשו.

הצדדים חתמו על הסכם עבודה בו התחייב התובע לשלם את שכרו של הנתבע והנתבע התחייב לבצע את עבודות התכנון והבניה המבוקשות.

התובע טוען כי הוסכם בין הצדדים שבשלב שבו תופקד תכנית התב"ע שיכין התובע לפי ההסכם (תב"ע 7038א), ישלם הנתבע לתובע שך של 15,000 $. לטענת התובע הוא התקשר עם אנשי מקצוע שונים וביום 22.5.09 הופקדה תכנית התב"ע האמורה. משכך, היה על הנתבע לשלם לתובע את הסך של 15,000 $ ואולם הנתבע לא שילם דבר לפיכך הוגשה תביעה זו. לתביעה צרף התובע את ההסכם שנחתם בין הצדדים ואשר קובע בסעיפים 2 ו- 3 כדלקמן:

"2. התמורה הכספית:

בגין ביצוע העבודה האמורה בסעיפים א' ו- ב' לעיל ישלם המזמין

(הנתבע ג.א.) לדודו (התובע ג.א.) 25,000 $ (עשרים וחמש אלף דולר

ארה"ב), בהתאם לתנאי התשלום בסעיף דלהלן:

3. תנאי התשלום:

מיד עם הפקת תכנית התב"ע 7038א 15,000 ₪ ......"

התביעה הוגשה איפוא בגין אותם 15,000 $ , ששוויים ביום הגשת התב"ע לפי שער 3.96 ₪ לדולר היה 59,400 ₪ וליום הגשת התביעה 70,743 ₪.

התביעה שנסמכה על מסמך בכתב הוגשה בסדר דין מקוצר.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן בה טען כי תחילה היה בין הצדדים הסכם בעל פה. בהסכם זה סוכם כי בכל שלב של אישור התב"ע ישלם הנתבע חלק מתוך הסכום הכולל שעליו הוסכם. לטענת הנתבע, לאחר שתוכנית התב"ע אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובניה והועברה לוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שולם לתובע סך השווה ל- 3,800 $.

לטענת הנתבע הסכום של 15,000 $ אמור להיות משולם, לפי המוסכם בעל פה, רק אם ולאחר שהתב"ע תאושר ולא די בהפקדתה כדי לחייבו בסכו הנ"ל. אם התב"ע היתה מאושרת היה הנתבע זכאי לסכום של 15,000 $ בניכוי הסכום של 3,800 $ ששולמו כבר. התב"ע טרם אושרה והיא נמצאת עכשיו בדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה לכן התובע לא זכאי עדיין לקבל סכום נוסף על זה שהוא קיבל כבר. הנתבע טען כי התובע גם לו נזקים בגין אי קידום תכנית התב"ע, אותם הוא יתבע בהמשך כשיתגבש הנזק.

כב' הרשם פוני נתן לנתבע רשות להתגונן, שכן, לפי ההלכה יש לתת רשות להתגונן גם כאשר נטענת טענה בעל פה נגד מסמך בכתב. אמנם לשונו הפשוטה והברורה של ההסכם מלמדת שהוסכם על תשלום בעת הפקדת תוכנית התב"ע ואולם בשלב זה של רשות להתגונן ניתן לטעון כי הוסכם אחרת וכי ההסכמה היתה תשלום בעת אישור התב"ע.

בדיון שנערך בפני העידו התובע שנתן תצהיר.

מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו וכן 3 עדים נוספים מטעמו אשר נתנו תצהירים.

התובע בתצהירו חזר על טענותיו שבכתב התביעה לטענתו היה בין הצדדים בתחילה הסכם בעל פה. משראה התובע שהנתבע אינו עומד בו נחתם ההסכם שצורף לכתב התביעה. הסכם זה נערך על ידי שני הצדדים כאשר התובע הציג טיוטא ששונתה על ידי הנתבע, השינויים בוצעו, ואז הצדדים חתמו.

הוסכם כי התשלום יבוצע בעת הפקדת התב"ע, שכן, ברור היה לצדדים כי בשלב זה רוב העבודה כבר נעשתה.