ביטון ואח' נ' כהן ואח'

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד בגין הפרת הסכם שכירות דירה, השייכת לתובע ונמצאת ברחוב לאון בלום 37 בחיפה.

קריאת הפרוטוקול מיום 24.5.12, אשר הודפס לאחר שחלקו נכתב ביד, מעלה כי היה צורך לתת החלטה לעניין עדים, אותם ביקשו הצדדים להעיד, ביניהם מר מיכאל מלול, מר מיקי שחם, כאשר מר מלול היה אמור להיות עד מטעם הנתבעים ואילו מר שחם היה אמור להיות עד מטעם התובעים. לצערי לא ניתנה החלטה לעניין זה. בגלל אופי התביעה והימשכות ההליכים לא מצאתי לנכון להאריך שוב את ההליך, מה עוד שאין כל בטחון כי לישיבה אחרת יופיעו עדים אלו וניתן ליתן פסק דין מבלי להיזקק לעדותם.

עפ"י כתב התביעה, הדירה הושכרה לנתבעים ביום 4.11.08 לתקופה של 8 חודשים, כאשר שכר הדירה עמד על 2,300 ₪ לחודש.

במסגרת הסכם השכירות, אשר נחתם ע"י הצדדים, התחייבו הנתבעים-השוכרים לעשות שימוש סביר בדירה ולתקן על חשבונם כל נזק שייגרם לדירה במהלך תקופת השכירות.

התובע, אשר בתקופת השכירות רוב תקופת השכירות שהה בחו"ל, שלח לנתבעים חודש וחצי לפני תום המועד פנייה בכתב ובקשה לפנות את הדירה. במהלך המשפט התברר כי כוונתו הייתה כי כאשר יחזור מחו"ל להתגורר בדירה.

לטענת התובע, הנתבעים סרבו לפנות את המושכר, בניגוד להסכם, בניגוד לרצונו, ופינו אותה רק ביום 30.8.09, כאשר הם משאירים בדירה נזקים רבים.

תיקון הנזקים, אשר נגרמו לתובע מוערך על ידו ב- 10,000 ₪. התביעה היא לפיצויו בגין נזקים אלו וכן איחור בפינוי בסך 11,500 ₪, עפ"י ההסכם, בו נקבע כי כל יום איחור יישא בקנס של 100$. התובע צרף לכתב התביעה את הסכם השכירות, תמונות המראות את הנזקים שנגרמו, העתק פנייתו לפינוי הדירה, מכתב התראה מיום 28.7.09 של עו"ד ג'בור לעניין הפינוי, צילומי 6 שיקים וצילומי תמונות המתארות את הנזקים.

הנתבעים טענו להגנתם כי עומדת להם טענת קיזוז, והם אף הגישו תביעה שכנגד וביקשו איחוד הדיון בתביעות.

טענתם העיקרית של הנתבעים היא, כי קיבלו את הדירה במצב גרוע, ובה ליקויים שונים, התובע הבטיח כי ידאג לתקנם טרם כניסתם לדירה. אף על פי כן, הליקויים לא תוקנו ולהוכחת דבריהם, צרפו הנתבעים מכתבים מיום 28.12.08, דהיינו סמוך לכניסתם לדירה ובו מנויים הליקויים שלא תוקנו וכן מכתב מיום 12.1.09 ומכתב מ- 14.6.09. כל המכתבים האלו עניינם בליקויים החמורים לדעת הנתבעים אשר לא תוקנו ושהפכו את שהייתם בדירה כמעט לבלתי נסבלת, ולמעשה בכך הופר ההסכם בינם לתובע מלכתחילה.

הנתבעים הסבירו כי נאלצו להיכנס לדירה, היות והיו במעבר בין שתי דירות, ואלמלא כן היו נשארים ללא קורת גג, וסמכו על הבטחות התובע ואביו, אשר שימש איש קשר, היות והתובע שרת בחו"ל.

הנתבעים טענו בנוסף, כי מדי פעם הגיע אביו של התובע לדירה, אך לא הסכים לתקן ואילו הם אלו שדאגו לתיקונים על חשבונם ועל כן הם תובעים את השבת עלות התיקונים מהתובע.

הנתבעים טענו כי מעולם לא פיגרו בשכר הדירה וכך גם לא בפינוי הדירה, שכן הורי התובע הסכימו כי יישארו חודש נוסף בדירה, ועל כן גם שלחו את המכתב מיום 28.7.09 עוד לפני שהסתיימה תקופת השכירות. המכתב אשר צורף לכתב ההגנה נשלח לתובע ומציין הסכמה זו.

הנתבעים ציינו בכתב הגנתם, כי אחת הפעמים בהם הגיע אבי התובע לדירה, היה אתו אדם ששמו מיכאל אשר בא לתקן את הליקויים, והוא עצמו מצא כי הליקויים קשים ויש לקזז לפחות שני חודשי שכירות תמורתם.

יש לציין כבר עכשיו, כי מר מלול מסר תצהיר התומך בגרסת הנתבעים, אך ליום שמיעת הראיות לא הגיע.

עוד מתארים הנתבעים בכתב ההגנה כי ביום 1.9.09, התובע ושני האחרים תקפו את הנתבע עד כדי כך שהיה צורך להזעיק את המשטרה.

הנתבעים צרפו לכתב ההגנה אף הם את הסכם השכירות, המכתבים מתאריכים 28.12.08, 12.1.09, 28.7.09, 14.6.09, 15.9.09. כמו כן צרפו תמונות קיר בדירה, אשר היה שבור, הקיר הוא בין חדר המקלחת לחדר היה מלא רטיבות ועובש ולכן לא יכלו הנתבעים להשתמש בו וכך למעשה שכרו דירה בת שלושה חדרים ולא ארבעה, וגם כשכבר הגיע איש מקצוע לתיקון הקיר, הוא לא תיקן כראוי והטיח מדי פעם בפעם נפל, הקיר והצנרת נשארו חשופים.

המשפט:

התביעות הוגשו בסדר דין מהיר. למרבה הצער בגלל הליכים כאלה ואחרים, המפורטים בהחלטות השונות, לא הסתייע סיום מהיר של המשפט.

התובע תמך את גרסתו בתצהירו של אביו, מר ביטון אבי.