ביטון ואח' נ' ח'דיר ואח'

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת שרשרת שאירעה ביום 30.12.11 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 4412319 (להלן: "רכב התובע").

הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 2369959 (להלן: "רכב הנתבע 1"). הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע 1 וכן מבטחת רכב הנתבע 3.

הנתבע 3 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 2078663 (להלן: "רכב הנתבע 3"). כאמור, הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע 3.

צד ג' היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 8449170 (להלן: "רכב צד ג'").

מוסכם בין הצדדים כי רכב הנתבע 1 פגע ברכב התובע מאחור. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת הנהג הרכב התובע, מר יקיר ביטון, הינה כי נסע בפקק תנועה, לאחר שהרכב אשר נסע לפניו עצר, בלם נהג התובע את רכבו ואז פגע בו רכב הנתבע 1 מאחור. הנהג ברכב התובע העיד כי הוא סבור כי הרגיש מכה אחת ברכבו.

גרסת הנתבע 1 היא כי נסע מאחורי רכב התובע ועצר את רכבו. אז הגיע רכב הנתבע 3 פגע ברכב הנתבע 1 מאחור והדף אותו אל עבר רכב התובע. הנתבע 1 העיד כי ראה את רכב הנתבע 3 עומד מאחוריו לפני התאונה ואז לפתע הרגיש מכה אחת ברכבו שבעקבותיה פגע ברכב התובע.

הנתבע 3 טוען כי עצר עצירה מוחלטת מבלי שפגע ברכב הנתבע 1, ואז הגיע רכב צד ג' מאחור פגע ברכבו והדף אותו אל עבר כלי הרכב שהיו לפניו.

צד ג' טוען כי הצטרף לתאונה קימת, וכי רכב הנתבע 3 פגע קודם לכן ברכב הנתבע 1 ורק אז הגיע רכב צד ג', אשר פגע ברכב הנתבע 3 מאחור מבלי שהדף אותו אל עבר רכב הנתבע 1. צד ג' העיד כי לפני שפגע ברכב הנתבע 3 ראה את כריות האוויר ברכב הנתבע 3 נפתחות ורק לאחר מכן פגע ברכב הנתבע 3.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות שצולמו במקום האירוע מיד לאחר התאונה, הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של צד ג' אשר פגע ברכב הנתבע 3 ובשל כך נהדף רכב הנתבע 3 אל עבר רכב הנתבע 1 וזה נהדף אל עבר רכב התובע.

כך, עדותם של הנתבעים 1 ו-3 היתה אמינה עלי. הנתבע 1 אף העיד כי ראה את רכב הנתבע 3 עומד בטרם התרחשה התאונה ורק אז הרגיש מכה ברכבו, עדות התומכת בגרסת הנתבע 3 כי לא פגע ברכב הנתבע 1 עובר לפגיעת רכב צד ג' ברכבו.

שונה היתה התרשמותי מעדותו של צד ג'. צד ג' העיד כי ראה את כריות האוויר ברכב הנתבע 3 נפתחות עובר לתאונה. גרסה זו מעוררת תמיהות בעיני שכן רכב הנתבע 3 הינו רכב מסחרי גבוה, כך שלא ברור כיצד יכול היה צד ג' לראות את כריות האוויר נפתחות ולדבריו "יוצאות מהחלונות".

כך גם מתמונות כלי הרכב שצולמו לאחר התאונה עולה כי שלושת כלי הרכב הראשונים שניו מעורבים בתאונה כמעט צמודים אחד לשני בעוד שרכב צד ג' עומד במרחק גדול יותר על אי תנועה, מה שתומך בגרסה כי רכב צד ג' פגע ברכב הנתבע 3, גרם לתאונת השרשרת ומעוצמת הפגיעה סטה לעבר אי תנועה בצד שמאל.

לאור האמור, אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של צד ג', אשר פגע ברכב הנתבע 3 וגרם לתאונת השרשרת.

גובה הנזק

בעקבות התאונה נגרמו לרכב תובע הנזקים הבאים: נזק לרכב בסכום של 4,710 ₪, בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה. כן נשא התובע בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 550 ₪. יוצא שנזקיו הישירים של התובע עומדים על סך של 5,269 ₪. בנסיבות העניין, איני מוצאת מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש.

לפיכך אני קובעת כי צד ג' ישלם לתובע, סך של 5,269 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.12.11 ועד יום התשלום בפועל.

כן ישא צד ג' בהוצאות התובע בסכום של 700 ₪.