ביטון גרשטיין ואח' נ' מיימון ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין עגמת הנפש שנגרמה לה עקב מעשי ומחדלי הנתבעים על דרך של הפרת הוראות הסכם השכירות. כן עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזק ממשי אשר נגרם לה עקב אי מימוש האופציה להארכת הסכם השכירות וכן בגין ההוצאות הנלוות להן נדרשה עקב כך.

לטענת התובעת התקשרו הצדדים במהלך שנת 2008 בהסכם שכירות אשר הוארך מדי שנה. בכתב התביעה נטען כי במהלך השנתיים הראשונות התקיימה מערכת יחסים תקינה בין הצדדים ואולם עם חידוש תקופת השכירות בשנת השכירות השלישית, החלו הנתבעים להפר את הסכם השכירות מתוך מטרה להביא לפינוייה של התובעת, זאת עקב רצונם לגבות דמי שכירות גבוהים יותר עבור הנכס.

התובעת גוללה בכתב התביעה, כמו גם בעדותה בפני, מסכת של אירועים אשר במסגרתם, לשיטתה, כשלו הנתבעים בהתנהלותם מולה, לרבות על דרך של אי תיקון נזילות במושכר, אי תיקון מכשירי חשמל כגון המזגן והוונטה בחדר השירותים כמו גם על דרך של התבטאויות בלתי הולמות כלפי התובעת בנוכחות בני משפחתה.

לשיטת התובעת היא פנתה לנתבעים מספר פעמים ולאחר שכל פניותיה כשלו, אף פנתה באמצעות בא כוחה אל הנתבעים אך גם פניות אלו לא נענו כדבעי.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי מטרתה של התביעה דנן הינה ניסיונה של התובעת להימנע מתשלום דמי שכירות בשל חובותיה המרובים. עוד טענו הנתבעים כי כל פניותיה של התובעת נענו תוך שהנתבעים, בעלי המושכר, מבקשים לתקן כל ליקוי שהיה קיים בנכס ואולם נתקלו ברוב המקרים במכשולים אותם הציבה התובעת בפני תיקונים אלו מתוך מטרה להימנע מתשלום דמי השכירות.

התובעים הוסיפו והגישו כתב תביעה שכנגד, במסגרתו טענו לנזקים מהותיים אשר נגרמו למושכר ולגינת המושכר עקב גידול והאכלת בעלי חיים מרובים במושכר, ובמיוחד ארנבות, אשר כילו את העצים שהיו במקום.

עוד טענו הנתבעים לנזקים אשר מקורם בהוצאות משפטיות ואובדן ימי עבודה כמו גם נזקים לאביזרים שונים במושכר.

הנתבעת שכנגד הגישה כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד וחזרה על טענותיה לעניין אחריות התובעים במסגרת הדיון בפני.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה ודין התביעה שכנגד להידחות. טעמיי להלן.

לא התרשמתי כי הנתבעים כשלו בדרך התנהלותם מול התובעת בכל הנוגע לטיפול במושכר.

באולמי התייצבו חמישה עדים אשר ביקשו להעיד על כך שניסו ליצור עם התובעת קשר לצורך תיקון ליקויים כאלה ואחרים בדירה.

כולם כאחד, טענו כי התובעת הערימה קשיים בתיאום ביקור בנכס.

איני מתעלמת מן העובדה כי בחלק מן המקרים לא נפתרה הבעיה לה טענה התובעת וכי יכול והיה מקום להמשך טיפול בנושא.

עם זאת, העובדה כי כל העדים חזרו וציינו כי ניסו לתאם עם התובעת ביקור בנכס אך נתקלו בקשיים, מלמדת כי גם התובעת לא התנהלה באופן סביר אשר היה מצופה משוכר הטוען לנזקים מהותיים בנכס.

זאת ועוד, מקום בו לשיטתה של התובעת, כשלו הנתבעים ולא תיקנו את הליקויים בנכס, ניתן היה לצפות מן התובעת כי תפעל לצמצום נזקיה.

לא ברור מדוע לדוגמא לא פעלה התובעת לתיקון המזגן או הוונטה בעצמה, כאשר לכאורה היקף עלות תיקון הוונטה לדוגמא עומד על 150 ₪.

הדעת נותנת כי התובעת תפעל לצמצום הנזקים ותיקון הליקויים, בוודאי במקום בו נטלה חירות לעצמה שלא לשלם את דמי השכירות.

העובדה כי התובעת עצמה מצאה לציין במסגרת הודעתה לנתבעים כי היא שוקלת מימוש האופציה לשכירת הנכס לשנה נוספת היא שנת 2012, כי היא תשקול גם הבאת אנשי מקצוע מטעמה לתיקון הליקויים, מחזקת מסקנתי זו (ראה נספח כב' לכתב התביעה שכנגד).

יש לזכור בעניין זה כי הנתבעים טענו כי עיקר הליקויים מקורם בתחזוקה לקויה של המושכר על ידי התובעת עצמה ובמיוחד אי ניקוי גג המושכר כמתחייב במפורש מהסכם השכירות.