ביטול צוואה וביטול צו הקיום שניתן

פתח דבר:

המנוחה בתיק שבפני נפטרה ביום 21/09/04 והותירה אחריה צוואה מיום 24/05/98 שקויימה על ידי כב' הרשם לענייני ירושה ביום 28/03/05.

בצוואה נקבע כי היורשת הבלעדית הינה בתה של המנוחה - המשיבה 1.

המבקש הינו בנה של המנוחה וכך גם המשיבים 2 ו- 7, אשר אינם נוקטים כל עמדה. 

המבקש עתר ביום 10/08/05 בפני כב' הרשם לענייני ירושה לביטול צו קיום הצוואה וזאת על סמך עובדות, שלטענתו לא עמדו בפני כב' הרשם, בעת שזה נתן את הצו.

טענות המבקש כפי שהובאו בפני כב' הרשם הינן בקצרה כדלקמן:

א.         זיוף.

ב.         פגמים ברצון המנוחה- אי כשרות, לחץ, איום, השפעה בלתי הוגנת.

ג.          קיומה של תלות מקיפה ויסודית של המנוחה במשיבה.

ד.         אי הבנת השפה העברית - עדי הצוואה אינם מבינים את שפת המנוחה, הצוואה לא הוקראה ולא תורגמה למנוחה על ידי העדים וכי המנוחה לא קראה הצוואה בפניהם.

ה.         אין התייחסות בגוף הצוואה לעובדת תרגומה אם בכלל.

לאור הטענות הנ"ל החליט כב' הרשם ביום 15/08/05 על פי סעיף 67 א(א)(8) לחוק הירושה התשכ"ה - 1965 להעביר התיק לבית-משפט זה.

בדיון שהתקיים ביום 16/01/06 הסכים ב"כ המשיבה 1 לזנוח את כל טענותיו המקדמיות וביקש כי בית-המשפט ידון בגוף הטענות מבלי "לבזבז את זמנו של בית-המשפט".

בהתאם לעמדתו זו של ב"כ המשיבה הוחלט להקפיא את צו קיום הצוואה ולבדוק בשלב ראשון את טענת הזיוף שהעלה המבקש ועל פי תוצאת בדיקה זו, ייגזר המשך ההליכים בתיק, בהתאם לכך מינה בית-המשפט את מר אמנון בצלאלי כמומחה לבדיקת חתימתה של המנוחה.

מאחר והיה צורך באיתור מסמכים עליהם מופיעה חתימת המנוחה, לצורך זיהוי חתימתה, נדחה הדיון בתיק זה לזמן ממושך.

בסופו של יום, לאחר בדיקת חתימת המנוחה נקבע על ידי המומחה, כי החתימה המופיעה על צוואתה של המנוחה חתימתה של המנוחה היא.

משלא הוכחה טענת הזיוף נבחנו שאר טענות ההתנגדות, כפי שהועלו על ידי המבקש. 

במסגרת ההתנגדות טען המבקש לפסלות הצוואה וביטולה, בין היתר, מחמת פגמים שנפלו ברצונה של המנוחה.  ובית המשפט נדרש לבדיקת טענה זו בטרם תיבדקנה שאר טענות המבקש.  הסדר הדיוני מחייב, לדעת בית-המשפט, בדיקת שאלה זו בטרם תיבדקנה שאר טענות המבקש וזאת מהטעם כי באם בית-המשפט מקבל את עמדת המבקש, כי אז יתייתר הצורך לדון בשאר הטענות שהועלו בכתב ההתנגדות.

פגמים בצוואה:

אין מחלוקת כי המדובר בצוואה בעדים לפי סעיף 20 לחוק הירושה הקובע כי: