ביטול פסק בוררות ופסילת הבורר מלדון בסכסוך

17.6.12, בהסתמך על חלק מהעילות שבסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: " החוק")

העובדות כרקע להליך הבוררות

1.      המבקשת 1, מגדלי הסנהדרין בע"מ (להלן: " החברה") היא חברה רשומה, בה היו מרדכי יהושע קרויזר  (להלן: " המבקש") ואהרון פוזנרזון (להלן: " המשיב") שותפים. המשיב אינו רשום כבעל מניות בחברה. המשיב העביר סך של 778,640 ש"ח לחברה, וטען כי מדובר בהלוואה אותה יש להחזיר לו. המבקשים טענו כי מדובר היה בהשקעה שאין להחזירה, מאחר שהחברה נקלעה לקשיים.

2.      בהסכם שנכרת בין הצדדים בשנת 2003 הוסכם על מינוי כב' הרב מרמוש כבורר יחיד במחלוקת ביניהם (להלן" הבוררות" ו" הבורר").  צד נוסף לבוררות היה מר אלכסנדר זיסקינד סולובייצ'יק (להלן: " סולובייצ'יק"), שותף נוסף בחברה שנגדו ניתן פסק דין נפרד.

3.      המשיב טען במהלך הבוררות, כי דרש בטחונות מסולובייצ'יק כתנאי להשקעה במגרש בירושלים שהיה בבעלות החברה, וביקש לרשום הערת אזהרה על שמו ו/או לרשום דירות על שמו. סולובייצ'יק דחה דרישותיו מכיוון שלטענתו רישום הערה אזהרה לטובת המשיב לא יאפשר לחברה לקבל מימון בנקאי ורישום דירות על שם המשיב יחייב את הצדדים בתשלומי מיסים. בסופו של דבר הסכים המשיב להעביר סכום כסף לחברה וזאת בתנאי שהסכום יהווה הלוואה לחברה. בין המשיב לסולובייצ'יק נחתם זכרון דברים בו נרשמו עקרונות העיסקה ובהמשך נחתם חוזה בין הצדדים. לימים התברר כי החברה  הפסידה כספים רבים והמשיב פנה לרב ישראל מרמרוש על מנת שישמש כבורר בסכסוך בין הצדדים, בהתאם לסעיף 10 לחוזה ההלוואה.

4.      בימים 3.5.11 ו - 8.5.11 ניתנו פסקי בוררות חלקיים אשר בוטלו על-ידי בית המשפט בעקבות בקשת המבקשים. ביום 17.6.12 ניתן פסק הבוררות נשוא הבקשה, הקובע כי חוזה הלוואה, אשר נחתם בין המשיב לבין החברה (כאשר סולובייצ'יק ערב להלוואה) ביום 10.12.03 מחייבם, מאחר ולא נחתם בפועל חוזה אחר, על אף שהתנהל מו"מ ארוך בין הצדדים ואף הוגשו טיוטות הסכמים  ע"י היועצים המשפטיים של הצדדים. על כן, חויבה החברה לשלם לתובע (המשיב) סך של 1,198,704 ש"ח, כאשר הנתבע 2 (המבקש) ערב לחוב במידה ולא ישולם על ידי החברה. כן חויבו הנתבעים (המבקשים) בהוצאות בסך של 22,000 ש"ח.

5.      ביום 12.8.12 הגישו המבקשים  את הבקשה דנן, לביטול פסק הבוררות מיום 17.6.12 וכן ביקשו להעביר את הבורר מתפקידו.

טיעוני הצדדים

6.      המבקשים טוענים, כי קמה להם עילת ביטול מכוח סעיף 24(3) לחוק שעניינה חריגה מסמכות, מאחר שהבורר ניהל את הבוררות בצורה בלתי תקינה, ניהל שיחות עם צדדים לבוררות ו/או עם עדים, ללא כתבי טענות וללא נוכחות הצדדים, מבלי שטרח לוודא כי קיבלו הזמנה לדיונים.

7.      כן טענו, כי מתקיימת עילת הביטול לפי סעיף 24(4) לחוק, מאחר שהבורר הסתמך על תמלילי שיחות אשר לא נמסרו לבורר במהלך הבוררות, ומדובר בראיה אשר הייתה בפני הבורר ולא בפני המבקשים, כך שנמנע מהם לטעון בקשר לאותה ראיה.

8.      לבסוף טוענים המבקשים, לעילת ביטול לפי סעיף 24(10) לחוק, מאחר שהבורר ניהל שיחות "פרטיות" ונפרדות עם מי מהצדדים מבלי ליידע את יתר הצדדים, בדרך המהווה עיוות דין חמור.

9.      לאור טענות אלה, עותרים המבקשים לביטולו של פסק הבורר ולהעברת  הבורר מתפקידו, לפי סעיף 11 לחוק.

10.  המשיב טען כי פסק הבורר מנומק היטב, ותמליל השיחות שהוזכר בו הינו ראיה מהימנה. הבורר, אשר הצדדים פטרו אותו מלהיות כפוף לסדרי הראיות, היה רשאי להשתמש בתמליל השיחות, ואין מקום לבטל את פסק הבוררות או להעביר את הבורר מתפקידו.

11.  בתגובתו לבקשת הביטול, פירט המשיב באריכות יתרה את העובדות אשר שימשו רקע להליך הבוררות, וקימץ בפרטים לגבי הליך הבוררות עצמו. המשיב הדגיש כי הבורר הינו רב חשוב וראש כולל בבני-ברק, אשר כיהן כאב בית דין בבית הדין של כב' הרב קרליץ ומשמש כבורר שנים רבות, ופסק הבוררות שהוציא תחת ידיו הוא נכון וראוי.

הדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות

12.  מטעם המבקשים, הוגשו תצהירי עדות ראשית מאת המבקש וסולובייצ'יק. מטעם המשיב הוגש תצהירו וכן תצהירו של הבורר  עצמו.  בצעד חריג ולבקשת המשיב הוזמן הבורר אף למתן עדות, מאחר וב"כ המשיב לא צירף לתגובתו תצהירים של עדים נוספים והתגובה לבקשה לביטול פסק הבוררות נשענת בעיקרה על תצהירו של הבורר לבדו.

13.  בסיכומיהם, חוזרים המבקשים על טענותיהם בבקשה לביטול פסק הבוררות, וגורסים כי המשיב, המתנגד לביטולו, מתעלם מהפגמים ומעיוות הדין שנגרם להם.

14.  המבקשים טוענים, כי עצם  צירופו של תצהיר הבורר מעיד על נטייתו לטובת המשיב ועל אי כשירותו לניהול הבוררות. לטענתם, בית המשפט אינו צריך לדון את פסק הבורר כערכאת ערעור, אלא עליו לדון בתקינות ההליך שהוביל לפסק הבוררות. מאחר שהבורר הודה בחקירתו,  כי קיבל לידיו תמלילים והקלטה של שיחות בין המשיב לבין סולובייצ'יק, מבלי שמסר לב"כ המבקשים כי נמסרו לו ראיות אלה, אשר המבקש 2 לא היה שותף להן, ופסק הבוררות מבוסס על תוכן השיחות שתומללו, נגרם למבקשים עיוות דין חמור. קריאה של פסק הבוררות לא מותירה ספק כי תוכן השיחות היווה את אחד הנדבכים ששימשו את הבורר, בבואו לפרש את כוונת הצדדים ולהחליט אשר החליט. כן העיד הבורר, כי קרא את התמלילים קריאה חלקית בלבד ובחקירתו עלה כי  התייעץ עם עורכי דין ביחס לעניינים שנדונו בפניו.