ביטול פסק בורר מאחר ואחת העדויות לא הייתה לפניו בעת הכרעה

פרוטוקול

עו"ד קדמי: אין לי התנגדות לחזור לבורר שישלים את הפסק.

עו"ד רוזנברג: חוזר על הבקשה לרבות התגובה והנספח שצורף לתגובה. הדברים שמופיעים בבקשה יורדים לשורשו של ההליך המשפטי שהיה בפני הבורר הספציפי הזה, אנו מבקשים להדגיש כי בהתייחסות שלנו לעד הרלבנטי לא היה רק עצם זימונו להעיד מארה"ב אלא הוא הוזכר בהרחבה בסיכומים שהוגשו לבורר הנכבד, הסיכומים הוקלטו, והיו צריכים לעמוד לנגד עיני הבורר בעת כתיבת פסק הדין. במצב דברים זה היה וביהמ"ש יחליט להעתר לבקשה ולבטל את פסק הבורר - הטענה שלנו כי אין מקום ומבוקש לא להחזיר את התיק לבורר הספציפי הזה, אנו מסכימים כי ביהמש יקבע בורר חלופי ומזכירים כי בורר זה מונה בשעתו על ידי ביהמ"ש המחוזי הנכבד, ולפיכך, ולבימ"ש זה יש סמכות לעשות כן, אנו מסכימים שהבורר ישמע את הצדדים מסיכומיהם ולתת הוראות או ביהמ"ש זה יקבע. אנו רואים בחשיבות רבה באי המשך בהליך אצל כב' הבורר הספציפי משום שהעילה לביטול פסק הדין שלו נוגעת בשורש האמון שיש לבעלי הדין בהליך המשפטי או המעין שיפוטי וגם בהנחה שהבורר לא הסתכל על סיכומי התובע גם הנחה זו שהיא המקלה ביותר בנסיבות היא חמורה ביותר ואינה מאפשרת המשך הליכי בורר בפני אותו בורר.

בהנחה שביהמ"ש יקבל את הבקשה אבקש לחייב את המשיבים בהוצאות בימ"ש ושכ"ט כדין.

עו"ד קדמי: אנו בתגובה שלנו פרטנו פרט היטב את כל העילות הקבועות בחוק  לגבי ביטול פסק בוררות ולא מצאנו את העילה הספציפית של אי העדת עד, אנו פרטנו גם בתגובה פרט היטב את שפסק הבוררות לא קשור לעד זה ולא מבוסס על עד זה, התביעה נדחתה מנימוקים אחרים שפורטו בפסק הבוררות, כאשר העיקר שנאמר לגבי העד הזה. כל מה שנאמר לגבי עד יודין לא התייחס לעד יודין אלא לגבי התובע עצמו, למר שרם. גם העד עצמו לא העיד על זה שהוא לא  רצה לתת כסף, וגם לא נתן וגם לא מקדמה. העד לא ראה מישהו. העדות שלו בכלל לא רלבנטית  גם אם הוא היה או לא היה בפני הבורר, הוא לא היה מתייחס אליו.  העדות לא רלבנטית והבורר מצא לנכון להדגיש זאת באמצעות התובע. אנו חושבים להתחיל בוררות שהחלה לפני 8 שנים שכבר אז החלו בהסכמים, היו שני 2 בוררים ולכן ביהמ"ש הפנה אותנו לשופט שמעוני וזו בוררות שנמשכ ה 8 שנים, ההוצאות גדולות ומכבידות. אין אפשרות לפסול את בורר זה כאשר מר שרם רצה לעשות זאת בהמשך כל הדרך, הוא רצה לפסול את מר שמעוני. אנו חושבים שאין קשר אם הוא ראה או לא ראה את הסיכומים. אנו יוצאים מנקודת הנחה שראו את כל החומר. אנו סבורים שאין מקום לבטל את פסק הבוררות, במידה וביהמ"ש ימצא לנכון כן לבטל אז להחזיר זאת להשלמה אצל בורר זה, כי כל החומר מצוי בפניו ולא יקרה שום אסון אם הוא יקרא את כל העדויות והסיכומים או שיכתוב מחדש את פסק הבורר אם ימצא לנכון. לחילופין, להעביר זאת לשופט שמעוני לכתוב את פסק הבורר.

פ ס ק- ד י ן

הבקשה שלפני היא לביטול פסק בורר משום שבפסק הבורר נאמר שעדותו של מר שרם לא נתמכה כאשר עד מסוים מר יודין, העיד בתמיכה לטענותיו.

הבוררות התנהלה בפני כב' השופט (בדימוס) יעקב שמעוני, ב"כ המבקש פנה לבורר ביום 3.11.08 (נספח א/1 לתגובה לתגובת המשיבים לבקשה לביטול פסק הבוררות). פניה זו היתה בעקבות שיחה טלפונית של הבורר לעו"ד רוזנברג לאחר שנודע לבורר על הגשת הבקשה לביטול בעילה זו.

ב"כ המבקש ביקש מהבורר באותו מכתב כי את העובדה שציין שלפניו בעל פה בשיחת הטלפון לפיה אכן, לא זכר, בעת מתן פסק הבוררות את קיומו של העד, יעלה על הכתב לשני הצדדים.

הבורר אכן כתב מכתב ביום 16.11.08 לב"כ הצדדים ובו הבהיר: "הבהרתי לכם כיצד נפלה השגגה המצערת בעניין עדותו של מר יודין שנעלמה מעיני בעת מתן ההכרעה - מפני שהפרוטוקול המוקלט של עדותו לא נמסר לי".

היינו, הבורר מאשר כי בעת שנתן את פסק הבוררות , לא היתה לפניו עדותו של העד יודין. נראה כי לא צריך להכביר מילים כי במקרה זה יש לבטל את פסק הבוררות. ב"כ המשיבים טען כי עילה כזו לא נזכרת בסעיף  24 לחוק הבוררות. נראה כי עילה כזו בהחלט היתה מיותרת. עם זאת, סעיף 24 (4) קובע כי יבוטל פסק בורר "אם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו". אין ספק כי אם פסק הבורר ניתן מבלי שהבורר יתייחס לעד שהופיע בפניו, גם אם מקור הדבר בתקלה טכנית, הרי שנפגעה זכותו של המבקש להביא ראיותיו שכן עד שהביא מטעמו לא נלקח בחשבון בעת ההכרעה. בנוסף, ניתן לומר כי מקרה זה נכלל גם בסעיף 24 (10) לחוק הבוררות.

טענותיו של ב"כ המשיבים לפיהם העד אינו עד רלבנטי וממילא לא תמך בעדותו של המבקש אין בה כדי להועיל. הצדק צריך להעשות אך גם להראות. לא יתכן להשאיר על כנו פסק בורר כאשר הבורר עצמו מאשר כי עדות מסוימת לא היתה לפניו בעת שהכריע את התיק.

חוק הבוררות קובע כי ביהמ"ש לא יבטל פסק בורר אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר. ב"כ המשיבים טען כי הבוררות התנהלה במשך 8 שנים וכי יש מקום להחזיר את הפסק לבורר לתיקון/השלמה או אף כתיבת פסק בורר חדש שיתייחס גם לעדות האמורה. עוד טוען ב"כ המשיבים כי ב"כ המבקש ביקש לפסול את הבורר במהלך הבוררות.

ב"כ המבקש טען כי לו היה אך מדובר בתקלה טכנית לגבי עדותו של מר יודין היה אולי יכול היה לשקול להסכים ולחזור לבורר. אולם, ב"כ המבקש הפנה באריכות בבקשתו לסיכומים (נספח ה') כאשר בסיכומים עו"ד רוזנברג, ב"כ המבקש, טען באריכות לגבי עדותו של מר יודין, על כן, כך לטענת ב"כ המבקש לא רק שלפני הבורר לא היתה עדותו של מר יודין אלא שהבורר כלל לא עיין בפרוטוקול בו סיכמו הצדדים בעל פה. שכן, כך טוען עו"ד רוזנברג, לו היה מעיין בסיכומים היה רואה את ההפניות לעדותו של מר יודין ואז היה מבקש את הפרוטוקול המוקלט ומתייחס לכך בפסק הבורר.

מקבלת אני את דבריו של ב"כ המבקש. הבוררות היא הליך הדומה מאד להליך השיפוטי. כך ככלל, כך בפרט כאשר מדובר בשופט בדימוס. אכן, בסיכומים התייחס ב"כ המבקש במספר מקומות לעדותו של מר יודין, וככל הנראה הדברים לא היו לנגד עיני הבורר. במצב דברים זה, אין מקום להחזיר את הסכסוך בין הצדדים לפני אותו בורר. על אף שאין מדובר בהליך שיפוטי ממש על הצדק להראות. יש לחזק את אמון הציבור בהליך הבוררות. פסק דין שיתיר לבורר שנתן פסק בוררות מבלי להתייחס לעדותו של עד שהופיע בפניו ושלעדותו התייחס ב"כ המבקש בסיכומים, תפגע לטעמי באמון זה.

לאור האמור, אני מורה על ביטול פסק הבוררות.

כיוון שההליך התנהל במשך 8 שנים, איני מוצאת מקום להורות בשלב זה על מינוי בורר חילופי.

הצדדים יודיעו לביהמ"ש בתוך 30 ימים מהיום, האם הם מעוניינים במינוי חילופי ואם הם מסכימים על זיהוי בורר כזה או שבכוונת המבקש לחזור עם התביעה לביהמ"ש.

אני פוסקת למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.  

ניתן היום, י"ח בטבת, תשס"ט (14 בינואר 2009), במעמד הצדדים.