ביטול פיטורי עובד ההסתדרות אשר פוטר שלא כדין

בפנינו תביעה לסעד הצהרתי שייקבע שהתובע הינו עובד קבוע לכל דבר ועניין בנתבעת ולצו מניעה קבוע נגד פיטוריו וכן תביעה לפיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח בגין פיטוריו שלא כדין.

ההליך

1.       בד בבד עם הגשת התביעה העיקרית הגיש התובע בקשה לסעדים זמניים ו/או ארעיים למניעת פיטוריו עד להכרעה בתיק העיקרי. 

2.       בהחלטה מיום 27.9.06 קבענו, בהסכמת הצדדים, לעבור ישירות לשלב הסיכומים ולאחד את התיק העיקרי עם הבקשה לסעד זמני.

3.       בהחלטה מיום 23.10.06 נקבע לוח זמנים מזורז לבירור התובענה והוחלט על מתן סעד ארעי של צו מניעה זמני כנגד פיטוריו של התובע עד להכרעה בתובענה העיקרית.

4.       במקביל לתיק שבפנינו מתנהל דיון ברשות השיפוט של ההסתדרות בשאלת מעמדה של החלטת/המלצת מועצת מחוז ירושלים של המח"ר ביחס להמשך כהונתו של התובע בתפקיד וביחס להחלטת יו"ר הסתדרות המח"ר לא לקבל את עמדת מועצת המחוז (להלן: המועצה).

5.       ביום 20.10.06 ניתנה החלטת רשות השיפוט הארצית, לפיה בקשת הצדדים כי רשות השיפוט תדון בשאלה האמורה במקביל להליך זה המתנהל בבית הדין לעבודה, נדחתה והתיק ברשות השיפוט ייסגר אם לא יגיש התובע כתב תביעה מתוקן שם תוך 60 יום.

העובדות

6.       הנתבעת, הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח (הסתדרות המח"ר), הינה הסתדרות מקצועית ארצית, אורגן מאורגני ההסתדרות הכללית, הפועלת במסגרת ההסתדרות הכללית והממונה על ייצוגם של עובדים אקדמאים במקומות עבודה.

7.       התובע כיהן בתפקיד יו"ר מחוז ירושלים של הסתדרות המח"ר מיום 1.10.02, וזאת עפ"י המלצת מועצת מחוז ירושלים ואישור יו"ר המח"ר.

8.       בשנים 1998-2002 כיהן התובע בתפקיד יו"ר ועדת הביקורת הארצית של הסתדרות המח"ר, בהתנדבות.

9.       ביום 4.7.06 התמודד התובע בבחירות של ועידת הסתדרות המח"ר על תפקיד יו"ר הסתדרות המח"ר, תפקיד בו כיהן מר ראובן גולדברג (להלן: מר גולדברג או יו"ר המח"ר). מר גולדברג נבחר לתפקיד יו"ר המח"ר.

10.   בישיבת מועצת המחוז ביום 30.7.06 המליצו 34 חברים בפני יו"ר המח"ר על התובע לתפקיד יו"ר מחוז ירושלים בהסתדרות המח"ר, ו-23 חברים המליצו על מייק לוין לתפקיד.

11.   ביום 6.8.06 קיבל התובע מכתב ובו הודעה בדבר סיום עבודתו בהסתדרות (נספח א' לכתב התביעה). לפי ההודעה, יו"ר המח"ר, מר גולדברג, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 17ב לתקנון הבחירות למוסדות הסתדרות המח"ר, לא אישר את מועמדותו של התובע לתפקיד יו"ר מחוז ירושלים בהסתדרות המח"ר לקדנציה נוספת.

טענות הצדדים

12.   תמצית טענות התובע

12.1.1      פיטוריו היו פיטורים פוליטיים שנעשו בעקבות התמודדותו בבחירות ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על רקע הצעותיו והשקפותיו בענייני האיגוד המקצועי. אין מקום לפיטורי התובע מתפקידו בשל עמידתו על זכותו הדמוקרטית לחירות הביטוי ולהתארגנות ולהתמודדות בבחירות במסגרת האיגוד המקצועי.

12.1.2      פיטוריו היו תוך הפרת ההסכמים החלים ביחסי העבודה שבין התובע והנתבעת, שכן התובע הינו עובד קבוע כמשמעות הדבר בחוקת העבודה של ההסתדרות, הקובעת שלא ניתן לפטר עובד קבוע מבלי לקיים הליך פיטורים מסודר. פיטורי התובע נעשו ללא הליך, ללא שימוע וללא הסכמת נציגות העובדים ובניגוד מוחלט להוראות פרק 16 לחוקת העבודה.

13.   תמצית טענות הנתבעת

13.1.1      פעולתה של הסתדרות המח"ר, סמכויותיה ויחסיה עם ההסתדרות הכללית מוסדרים במסגרת ארבע הסדרי אוטונומיה שנחתמו בינה לבין ההסתדרות הכללית. בהתאם להסכמים אלה, הסתדרות המח"ר היא האורגן ההסתדרותי המוסמך להחליט על סיום עבודתם של עובדי הסתדרות המח"ר. סיום עבודתו של התובע נעשה ע"פ החלטת הסתדרות המח"ר.

13.1.2      סיום עבודתו של התובע נעשה מכוח סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה (קדנציה). מינוי יו"ר מחוז הינו לתקופת כהונה בת ארבע שנים בלבד. משתמה תקופת הכהונה הראשונה הסתיים למעשה חוזה העסקה לתקופה קצובה. התובע אינו עובד קבוע ולכן לא חלה עליו ההוראה מפרק 16 לחוקת העבודה. הנתבעת אינה חבה בקיום שימוע לעובד טרם פיטוריו אם ידע ממועד תחילת עבודתו, כי העסקתו צפויה להסתיים בתאריך מסוים וכי אין לו זכות קנויה להיבחר לתקופת כהונה נוספת.

דיון והכרעה

תחולת חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות על התובע

14.   לטענת התובע, על יחסי העבודה בין הצדדים חלה חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, שהינה הסדר קיבוצי מוסכם (להלן: חוקת העבודה). לטענת הנתבעת, חוקת העבודה אינה חלה על עבודת התובע. התובע מונה לתפקידו, בהתאם לתקנון הבחירות (נספח יא לתגובה), לאחר הליך בחירה מיוחד שאינו ההליך הנוהג לגבי מרבית העובדים בנתבעת ולכן גם סיום עבודתו אינו בהליך המקובל.

15.   סעיף 6א בפרק הראשון של חוקת העבודה קובע: "החוקה היא כללית וחלה על כל העובדים בהסתדרות או במוסד ממוסדותיה, כמפורט בנספח ד' לחוקה זו". נספח ד' לחוקת העבודה קובע את רשימת המוסדות והמפעלים ההסתדרותיים אשר חלה עליהם חוקת העבודה. ברשימה נכתב כי "מרכזי ההסתדרויות המקצועיות והאיגודים הארציים ומוסדותיהם" הינם גופים שחלה עליהם חוקת העבודה. מכאן שחוקת העבודה חלה על עובדי הסתדרות המח"ר. סעיף 6ב לפרק הראשון קובע: "למען הסר ספק, מובהר כי חוקה זו אינה חלה על מי שמעמדו מעמד של נבחר בהסתדרות או במוסד ממוסדותיה".

מכאן עולה השאלה האם התובע כיהן בתפקידו כ"עובד" או כ"נבחר"?

תחילה לעניין הקביעות. ניתן לומר שהתובע ידע כי אין לו קביעות בתפקיד. התובע נבחר לתפקיד שהקדנציה בו הינה ל-4 שנים. התובע ידע שהוא נבחר לכהן בקדנציה של 4 שנים. על כך ניתן ללמוד הן מהתביעה שהגיש לרשות השיפוט שם תבע בסעיף 49 "להצהיר כי התובע הינו יו"ר מחוז י-ם עד לכל הפחות עד לתום הקדנציה הנוכחית" (נספח ז לתגובה); והן מפנייתו לחברי הועדה השישית טרם הבחירות שנערכו לתפקיד יו"ר הסתדרות המח"ר: " בהתקרב תום תקופת כהונתי כיו"ר הסתדרות האקדמאים במחוז י-ם, מצאתי לנכון להגיש לכם דוח סיכום של 4 שנות עשייה..." (נספח יב לתגובה).

ע"פ תצהירו של גד לוטן, מנכ"ל ההסתדרות, תפקיד יו"ר מחוז בהסתדרות המח"ר הינו לקדנציה של 4 שנים ורק אם הוא שב ונבחר מחדש בתום הקדנציה, אז הוא עובד במסגרת קדנציה נוספת. כשהסתיימה הקדנציה של התובע, נבחר אחר תחתיו לתפקיד יו"ר מחוז ירושלים, ולכן עבודתו של התובע הסתיימה. כך גם בתצהירה של יעל רון, מנהלת האיגוד המקצועי של הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח.

16.   לעניין דרך הקבלה לעבודה. אין מחלוקת שהתובע לא התקבל לעבודה בדרך המקובלת הקבועה בחוקת העבודה, היינו במכרז, אלא בהליך של בחירה, לפי סעיף 17 לתקנון הבחירות למוסדות הסתדרות המח"ר (להלן: תקנון הבחירות), שם נקבע: "יו"ר מחוז יהיה עובד ההסתדרות, שיומלץ על ידי מועצת המחוז ליו"ר הסתדרות המח"ר ויאושר על ידו".

התובע התקבל לתפקידו לאחר שהומלץ על ידי מועצת המחוז ואושר על ידי יו"ר המח"ר. כשהתקבל התובע לתפקידו, סיים קודמו בתפקיד את תפקידו לאחר קדנציה של 4 שנים.

אולם, אין לייחס לאופן קבלת התובע לעבודה משקל מכריע בשאלה שעל המדוכה. כפי שכתבה פרופ' ר' בן ישראל במאמרה "ה"הנבחר" ו"בעל התפקיד על פי דין" - האמנם עובדים הם?":