ביטול עיקולים של חברות

1.         בפני בקשה לביטול עיקולים שהוגשה על ידי המבקשים.

2.         המבקשים (להלן: "ההורים") הינם הוריו של המשיב 2 (להלן: "הבעל"). המשיבה 1 הינה אישתו של המשיב 2 (להלן: "האישה") והיא התובעת בתיק והיא שביקשה את העיקולים שהוטלו במסגרת תיק זה.

3.         האישה הגישה ביום 7.1.2010 תביעה רכושית כנגד הבעל והוריו. לטענת האישה יש מקום להגשת התביעה גם כנגד הוריו של הבעל מאחר והבעל באמצעות ההורים מבריח נכסים בשווי של מאות מיליוני שקלים (כך במילותיה של האישה בתביעה). על כן הוגשה התביעה באופן אישי גם כנגד ההורים.

4.         כמו כן הוגשה התביעה גם כנגד המשיבות 3-6 (להלן יחדיו: "החברות") - שהינם העסקים המשפחתיים, כאשר האישה טוענת כי יש לה חלק באותם עסקים משפחתיים מתוקף קשר הנישואין.

5.         ביום 10.2.2010 הגישה האישה "בקשה בהולה למתן צווי עיקול". במסגרת הבקשה טוענת האישה כי הבעל הפנה לה עורף הבריח את המניות בעסקי היהלומים המגלגלים מיליונים להוריו, כי הוריו משמשים אנשי קש עבורו וכי הוא מבצע הברחת רכוש מסיבית על כן יש צורך במתן הצווים.

6.         ביום 22.2.2010 נעתרה כב' הרשמת כ"ץ לבקשה לעיקולים בנכסי הבעל, ההורים ובנכסי החברות עצמן. רשימת הנכסים לגביהם ניתנו העיקולים הייתה רבה וביניהם כל הבנקים, זכויות בנכסי מקרקעין בלשכת רישום המקרקעין, זכויות במשרד הרישוי, זכויות ברשם החברות, זכויות בכל חברות הביטוח  ובתי השקעות. עיקר העיקולים ניתנו לגבי זכויותיו של הבעל. לגבי ההורים נעתרה הבקשה באופן חלקי לגבי מלוא זכויותיהם בחברות וכן נכסים השייכים לחברות, לרבות נכסי נדל"ן.

7.         יוער כי ביום 22.2.2010 נעתרה כב' הרשמת כ"ץ לבקשה נוספת לצווי מניעה כנגד הבעל וכנגד ההורים לגבי החברות, ובמסגרת ההחלטה נקבע בין היתר כי על ההורים והבעל להימנע מליזום כל החלטה במסגרת כל חברה או שותפות בה הם מנהלים או בעלי מניות או שותפים כשמטרת ההחלטה או אחת ממטרותיה היא לגרוע מזכויותיהם של המשיבים בכל חברה או שותפות כאמור או לדללן או להפחיתן.

החלטה זו עודנה שרירה וקיימת. על המשמעות של כך - בהמשך החלטתי זו.

8.         ביום 28.3.10 הגישו ההורים בקשה לביטול העיקול ולעיון מחדש בכל הנוגע לעיקולים שהוטלו על זכויותיהם. במסגרת בקשתם טוענים ב"כ ההורים כי יש להורות על ביטול העיקולים מהטעמים הבאים: כי הם אינם צדדים לסכסוך בין בני הזוג ומטרת צירופם וצירוף החברות יוביל את הבעל לכניעה והסכמה לתנאיה של האישה לגירושין (כך במילות המבקשים בבקשה). כמו כן נטען כי מאחר והצווים התבקשו על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג ומאחר וההורים אינם "בני זוג" אין מקום לעתור לסעדים נגדם. כמו כן נטען כי לאישה אין זכויות בנכסי ההורים ומשכך צו העיקול מהווה שינוי של המצב הקיים ואין להעתר לכך.

9.         יודגש הבעל לא הגיש בקשה לביטול העיקולים וגם במסגרת הדיון הראשון שהיה בפני הודיע ב"כ הבעל כי "אין לנו נגיעה ישירה לעניין". בהתאם לכך כל העיקולים שהוטלו לגבי זכויותיו של הבעל - שרירים וקיימים, ומשכך זכויותיה של האישה מובטחות באמצעותם.

10.        ביום 4.5.2010 הגישה האישה תגובה לבקשה לביטול במסגרתה חזרה למעשה על טענותיה במסגרת הבקשה להטלת העיקולים.

11.        ביום 6.7.2010 וביום 8.7.2010 התקיים דיון בבקשה לביטול בפני. במסגרת הדיונים נשמעו באריכות טענות ב"כ ההורים והאישה, האישה והאב נחקרו, וב"כ ההורים וב"כ האישה סיכמו בע"פ טענותיהם.

דיון

א.         העיקולים שהוטלו בנכסי החברות עצמן

12.        במסגרת העיקולים התבקשו צווי עיקול כנגד החברות עצמן כמשיבות, ועל כן ניתנו צווים כנגד נכסים של החברות.

13.        ביום 22.4.2010 התקיים דיון בתביעות שהוגשו בפני כב' השופטת דהן. במסגרת הדיון הסכים ב"כ האישה למחיקת החברות מהתביעה.

בסיום הדיון ניתנה החלטה כי: "בהמשך להודעת ב"כ התובעת - נמחקים נתבעים 4-7 מתמ"ש 8827-01-10. בית המשפט רושם בפניו כי לענין זה ישנה בקשה לצירוף נתבעים אלו להליך, ולאחר שתינתן החלטה בענין, ינתנו הוראות נוספות, וככל שידרש".

14.        בהמשך ביום 6.7.2010 בדיון נוסף שהיה בפני כב' השופטת דהן הורתה השופטת כי: "בנסיבות העניין, רשאי עו"ד סמוכה, ב"כ התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, וזו תועבר לצד שכנגד אשר רשאי להגיש תגובתו על פי הוראות הדין". כמו כן נפסק כי: "הבקשה לצירוף נתבעים 4-7 ומינוי מנהל זמני לחברות אלו - תימחק ללא צו להוצאות".

15.        בעת הדיון בפני טענו ב"כ הצדדים באריכות על משמעות ופרשנות החלטותיה לעיל של כב' השופטת דהן.