ביטול מזונות אשה ואכיפת חיוב בכתובה

עניינו של פסק דין בשלוש תובענות אשר במרכזן שני אנשים הרשומים כנשואים ומזה 30 שנה אינם חיים יחדיו. האיש מחוייב בתשלום כתובה אותו אינו מבצע, מזה כ – 20 שנה. במקביל, חוייב במזונות אישה וקטינה, אותם שילם כסדרם ועודנו משלם.

האיש ניהל אינספור הליכים בבית הדין הרבני על מנת לבטל החיוב בכתובה ולקיזוזו כנגד המזונות, אך כל עתירותיו בעניין זה נדחו. האישה פעלה על מנת לגבות דמי הכתובה, אך הדבר לא עלה בידה בהעדר נכסים הרשומים בבעלותו. משכך, נפתחו ההליכים בבית משפט זה:

האישה תובעת מתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויות האיש בשתי דירות שאינן רשומות בבעלותו; האיש תובע ביטול חיובו במזונותיה הן בהעדר קשר ביניהם והן בשל השיפור במצבה הכלכלי; האישה מכחישה טענותיו ותובעת הגדלת גובה החיוב בשל כובד הוצאותיה והשיפור במצבו שלו.

רקע והליכים קודמים:

1. הצדדים נישאו בשנת 1986 ומנישואיהם נולדה להם בת אחת, שגילה כ – 30 שנה.

               כשנה וחצי לאחר הנישואין נקלעו חייהם המשותפים למשבר והאיש עזב את הבית.

2. בשנת 1990 חוייב האיש במזונות אישה וקטינה בגובה 700 ₪ לחודש בצירוף הוצאות אחזקת הבית.

בשנת 1993 עתרה האישה להגדלת המזונות, האיש עתר לביטולם ושתי התובענות נדחו.

3. בשנת 1996 שוב הגישה האישה תביעה להגדלת מזונות, ובפסק דינה של כב' השופטת אחימן מיום 5.3.00 (בתמ"ש 3571/96) חוייב האיש לשלם מזונות אישה בגובה 1,500 ₪ לחודש ומזונות קטינה בגובה 1,400 ₪ לחודש.

4. במקביל הגיש האיש תביעה לביטול חיובו במזונות ובפסק דינה של כב' השופטת ברנט מיום 4.8.02 (בתמ"ש 3571.1/96) נקבע כי יש להפסיק החיוב, הואיל ויש באפשרותה של האשה לעבוד ואפשר כי עובדת בפועל, בין השאר בעבודות מזכירות, בהיותה בעלת ידע בהקלדה.