ביטול מזונות אשה בעקבות פסק דין רבני שקבע כי האשה חייבת לקבל גט מבעלה

1.         הצדדים בני זוג שנשאו זו לזו כדמו"י ב - 17.2.1977 ולהם שלושה ילדים משותפים, בהם אחת קטינה - ילידת 22.1.89.

2.         חייהם המשותפים רצופי סכסוכים ועוד לפני שנים הגישה האישה תביעה לגירושין. אלא שבהעדר הסכמה ושיתוף פעולה לא הגיעו ההליכים לכלל מימוש.

3.         בעקבות הסכסוך המתמשך, בראשית שנות 2000, עזבה האישה את הדירה המשותפת ועברה להתגורר עם הקטינה בדירה שכורה.

4.         מס' חודשים לאחר עזיבת הבית עתר האיש לפירוק השיתוף בדירת הצדדים (תמ"ש45480/00). האישה התנגדה לפירוק השיתוף בטענה שטרם הובטח לה ולבת מדור הולם.

5.         בסמוך לאחר הגשת התביעה לפירוק השיתוף עתרה האישה לחיוב האיש במזונותיה ובמזונות הבת המשותפת.

            התביעה למזונות האישה נמחקה משנמצא שענין מזונותיה נכרך בתביעת גירושין, של הבעל שקדמה לתביעה בפני.

            בהמשך הגיש האיש תביעה לאזון משאבים (תמ"ש 45482/00) והאשה הגישה במקביל תביעה לסעדים בהתאם לסעיף 11 לחוק יחסי ממון (תמ"ש 45483/00).

            בעוד התביעות הלו מתנהלות עתרה האישה לחיוב האיש בדמי שימוש ראויים (תמ"ש 45484/00) ותביעה למזונותיה (תמ"ש 45486/00).

6.         בתביעה למזונות הבת נקבעו מזונות זמניים וב - 22 יולי 2004, נתן פסק דין סופי שחייב את האיש במזונות בסך 1,600 ש"ח לחודש.

7.         שני הצדדים נתנו הסכמתם לפירוק השיתוף בדירת המגורים ועתרו לקיום דיון במכלול הזכויות ונתנה החלטה בהתאם (פרוטוקול דיון מיום 3.7.02).

            בהחלטתי על פירוק השיתוף נקבע כי הצדדים יפעלו בעצמם למכירת הדירה, ואם לא יעלה בידם לעשות כן יעתרו למינוי כונס נכסים לדירה.

8.         לאורך השנים מאז נתנה ההחלטה על פירוק השיתוף לא נעשה דבר לקדומה.

            על אף ההסכמה שנתנו הצדדים, נראה שלשניהם לא היה רצון להביא לפרוק השתוף  בדירה, כל אחד מטעמיו הוא.

            האישה טענה כי חלקה בתמורה שתתקבל ממכירת הדירה, שערכה נמוך, לא יהיה בו כדי לאפשר לה לרכוש דירה חלופית. לאיש מאידך לא אצה הדרך לפרוק השיתוף מאחר שהוא מוסיף להתגורר בדירה בגפו.

9.         גם ההבנות לגבי איזון משאבים כולל לא קיבלו ביטוי מעשי, שכן האישה נסוגה מכוונתה להתגרש ובהעדר הסכמתה להסדר כולל, הרי שטרם הגיע העת לאזון משאבים, באשר נישואי הצדדים טרם פקעו.

10.        ביום 04/09/05 חויב הנתבע במזונות התובעת (תמ"ש 45483/00) בסך 1,600 ש"ח, לאחר שזו חדשה את תביעתה.

            סכום זה כלל דמי מדור, ותחולתו מיום הגשת התביעה למזונות 28/09/04.

11.        ביום 25/09/05 ניתן פסק דין בביה"ד הרבני בחיפה בתביעתו של האיש לגירושין, שהוגשה ב- 16/07/00.

            ביה"ד קבע כי "על האשה לקבל גט ואינה יכולה לעגן את הבעל" וזאת בהיות "שני הצדדים מורדים זו בזה נראה לפסוק כי חייבים להתגרש, והאשה זכאית רק לעיקר כתובה ואין לה תוספת ואינה זכאית למזונות".