ביטול כתב האישום נגד שופט כדורסל בינלאומי, שמואל (סמי) בכר, בגין העלמות מס מהכנסות משיפוט במשחקים בחו"ל

א.         רקע עובדתי כללי והשתלשלות ההליכים המשפטיים:

(1)        רקע עובדתי כללי:

1. ביום 19.10.09 נפל דבר בעולם הספורט הישראלי, עם התאבדותו המצערת של מר שמעון (מוני) פנאן ז"ל (להלן – המנוח). לאחר מותו של המנוח – שהיה בעל תפקיד בכיר בקבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב – נפוצו ידיעות אודות חשדות שלפיהם המנוח ניהל מעין "בנק פרטי", בו השקיעו גורמים שונים מעולם הספורט כספים רבים (להלן – פרשת פנאן).
2. כל בר בי רב, גם שאינו מצוי בעולם הספורט, יכול להבין כי מדובר בחשדות חמורים ביותר, החותרים תחת עצם מהותו של עולם הספורט. כידוע, הבסיס לכל תחרות או משחק ספורטיביים באשר הם הוא הרעיון של משחק הוגן (fair play), דהיינו: משחק שבמסגרתו המשתתפים מתחרים ונבחנים על יסוד ביצועיהם הספורטיביים; ותו לא. לפיכך, כאשר המשתתפים במשחק ספורטיבי – בין כשחקנים, בין כשופטים ובין בתפקידים אחרים – הינם בעלי אינטרס ממוני בקבוצה שאינם חברים בה, הדבר יוצר חשש ממשי להטיית משחקים ולהכרעתם שלא בהתאם לעקרונות ולביצועים ספורטיביים.
3. אין תמה, אפוא, שהתפוצצות פרשת פנאן גרמה לזעזוע עמוק בעולם הספורט הישראלי, והובילה לעריכת בדיקות וחקירות כלכליות. כשבוע ימים לאחר מותו של המנוח ערכה רשות המיסים חיפוש ראשון במשרדי קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב ולאחר מכן – בפרק זמן קצר יחסית, שארך כשלושה חודשים – נערכו חיפושים נוספים וחקירות הן בענף הכדורסל והן בענף הכדורגל. במסגרת חקירות אלה נתגלה לרשות המיסים כי שופטי כדורסל וכדורגל ישראלים, אשר מוסמכים לשפוט במשחקים הנערכים בחוץ-לארץ (להלן – השופטים הבינלאומיים או השופטים), נהגו שלא לדווח לרשות המיסים על הכנסותיהם משיפוט בחו"ל וממילא לא שילמו מיסים בישראל בגין הכנסותיהם האמורות; והכל, לכאורה, בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה) ותוך ביצוע עבירות לפי הוראות סעיף 220 לפקודה.
4. "פרשת השופטים הבינלאומיים" (ובקיצור ולשם נוחות – "פרשת השופטים") הינה אם כן מעין ספיח של פרשת פנאן, במובן זה שהחקירה בעניין השופטים הבינלאומיים החלה כתולדה מהתפוצצות פרשת פנאן (יוטעם, כי עובדות רקע אלה אינן שנויות במחלוקת, ומופיעות אף בסיכומי ב"כ המאשימה, בסעיף 181 ואילך). יחד עם זאת, לא למותר להדגיש כבר עתה, כי הקשר שבין פרשת השופטים לבין פרשת פנאן היה נסיבתי-חקירתי בלבד, כלומר הקשר התבטא בכך שפרשת השופטים נחשפה כתולדה מפרשת פנאן. לא הוכח לפניי, ואפילו לא נטען לפניי, כי התקיים קשר ענייני כלשהו בין הפרשות, דהיינו: לא נטען לפניי כי מי מהשופטים הבינלאומיים השקיע כספים כלשהם אצל המנוח.
5. כפי שהסתבר בסופו של דבר – בדרך ובנסיבות שעוד יובהרו בהרחבה בהמשך הדברים – פרשת השופטים עוסקת בקבוצה של 32 שופטים בינלאומיים[1]; קבוצה הכוללת את רוב רובם של השופטים הישראלים הבינלאומיים בענפי הכדורסל והכדורגל בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום.

אחד מהשופטים בקבוצה זו הינו הנאשם שלפניי. אין מחלוקת, כי הנאשם שימש כשופט כדורסל בינלאומי במשך שנים רבות, שבמהלכן צבר ניסיון ומוניטין רב הן בארץ והן בחו"ל. על רקע זה אף הוזמן הנאשם, לא אחת, לשפוט במשחקי כדורסל חשובים שנערכו בחו"ל, ואף שפט במשחקי גמר באליפויות עולם.

6. מכל 32 השופטים הבינלאומיים המדוברים רק הנאשם שלפניי הובא לדין והועמד בסכנת הרשעה פלילית. על רקע זה טענה ההגנה, כבר מתחילת ההליך דנא, כי בעניינו של הנאשם מדובר באכיפה בררנית. לפיכך, במהלך שמיעת הראיות הובאו לפניי על ידי הצדדים נתונים וראיות בעניינם של השופטים הנוספים, שהיו מעורבים בפרשת השופטים, ורבים מהם אף זומנו לעדות בבית המשפט מטעם ההגנה.

לא למותר אפוא לציין בפתח הדברים, כי עניינם של שופטים בינלאומיים נוספים אלה הובא לפניי אך ורק לצורך ההכרעה בעניינו של הנאשם – להבדיל מהכרעה בעניינם של השופטים המדוברים עצמם – וממילא אין בהכרעת דין זו משום קביעה מחייבת לגביהם. בנסיבות אלה, ועל מנת למזער ככל האפשר פגיעה מיותרת בצדדים שלישיים, שמותיהם של השופטים הנוספים שנחשדו בדבר עבירה – ככל שהשמות הובאו לפניי – מצוינים בהכרעת דין זו בראשי-תיבות בלבד.

(2)        תמצית עובדות כתב האישום:

7. על פי עובדות כתב האישום, בין שנת 2001 לבין שנת 2008 (להלן – התקופה הרלוואנטית) היה הנאשם שכיר בהתאחדות הכדורסל בישראל, בה עסק כשופט כדורסל. במקביל עסק הנאשם כשופט כדורסל בינלאומי. בתפקידו זה שפט הנאשם, במשחקי כדורסל בחו"ל, בשלוש מסגרות שונות: ליגת הכדורסל הבינלאומית הבכירה לקבוצות באירופה (יורוליג); איגוד הליגות האירופאיות בכדורסל (יול"ב); והפדרציה הבינלאומית לכדורסל (פיב"א).
8. כתב האישום מפרט את הכנסות הנאשם משיפוט במשחקים בחו"ל, בכל אחת משנת המס שבתקופה הרלוואנטית, ובסך הכל בסכום כולל של 850,677 ₪. בכתב האישום נטען כי הנאשם השתמש במרמה, עורמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס בגין הכנסותיו האמורות; וזאת בדרכים הבאות:

• לא הודיע לפקיד השומה על עיסוקו כשופט כדורסל בחו"ל והעלים את כל הכנסותיו מעיסוק זה.
• הפקיד את הכנסותיו משיפוט במשחקים בחו"ל בשני חשבונות בנק בחו"ל: חשבון אחד בבנק בסופיה, בולגריה (להלן – חשבון הבנק בבולגריה), וחשבון נוסף בבנק בדרמה, יוון (להלן – חשבון הבנק ביוון).