ביטול חיוב במזונות אשה המעכבת גט וחלוקת רכוש על פי הלכת השיתוף ועוד

עניינו של פסק דין זה, בחמש תובענות הדדיות של בני זוג אשר חייהם המשותפים  נסתיימו זה מכבר, ועניינן שאלת החיוב במזונות אשה, חלוקת הרכוש המשותף, ודמי שימוש ראויים.

א.        רקע והליכים :

הגב' נ.ל ומר מ.ל, נישאו בשנת 1960 והביאו לעולם שלושה ילדים. במהלך השנים עבדו למחייתם, רכשו בית, שתי מכוניות ונכס להשכרה. בנוסף, ירשו נכסים מהוריהם. לאחר שבגרו ילדיהם, ולאחר שהאשה פרשה לגמלאות, גבה טורא ביניהם. ביום 2.7.02, לאחר מריבות ועלבונות שספגו זה מזו, יצא האיש את ביתו ועבר לדירה קטנה. בשלב זה, נפתחו ההליכים המשפטיים ביניהם, כפי שיפורט להלן:

1. ביום 21.8.02 הגישה האשה כלפי האיש תביעה למזונות אשה, בתמ"שX0, בטענה כי לאחר פרישתה לא נותרו בידיה אלא סכומים פעוטים ממבטחים ומקצבת זקנה, בעוד לאיש הכנסות גבוהות הן מקצבת הנכות והן מעסקיו השונים. האיש טען כי אינה זכאית למזונות אשה וכי הכנסותיו מצומצמות יותר. בדיון מיוםA  . הודיעו על הסכמה, לפיה האיש ישלם למזונות האשה  2,600 ש"ח לחודש, בנוסף לקצבת הזקנה מהמוסד לביטוח לאומי ולתשלומי הפנסיה ממבטחים. בנוסף, יישא בפרמיות עבור ביטוחי החיים שלה בחברת "הדר ו "דקלה". עוד נקבע כי היה ותעבוד ותשתכר, לא יהא הדבר עילה להפחתת מזונות. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין ובכך נסגר התיק.

2. ביום 17.5.06 הגיש האיש תביעת גירושין בבית הרבני, אך זו לא נתבררה עד תומה.

3.       ביום 12.6.06  הגיש האיש תביעה לפירוק שיתוף במספר נכסים, בתמ"שx1. בהסכמת הצדדים, ניתן צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת ובמשרד המושכר, תוך מחיקה טענה לגבי כספים המוחזקים אצל האשה. 

שמאי שמונה להעריך שווים, קבע כי שווי הדירה 650,000 ש"ח ושווי המשרד 380,000 ש"ח.

אשר לדירה, ביום 24.12.08 רכשה האשה את חלקו של האיש בה עבור 300,000 ש"ח.

אשר למשרד, מונה כונס נכסים לצורך גביית דמי השכירות, פינוי השוכר ולמכירתו, אלא שהשוכר מערים קשיים ועל כן טרם נסתיים בירורו של עניין זה.

טענה נוספת בתובענה, הנוגעת לכספים המוחזקים אצל האשה, נמחקה בהסכמה. 

4. ביום 30.4.07 הגיש האיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי לגבי הרכוש המשותף, הזכויות והחובות כאחד, בתמ"ש x2 , על יסוד חזקת השיתוף בין בני זוג.

5. ביום 10.9.07 הגישה אף האשה תביעה בעניין הרכוש המשותף, זכויות וחובות, בתמ"שx3,  על יסוד חזקת השיתוף בין בני זוג, בה דרשה גם פירוק השיתוף בנכסים הללו. 

6. ביום 9.1.08 הגיש האיש תביעה לקבלת דמי שימוש ראויים בדירת המגורים המשותפת, בתמ"שx4, בגין התקופה שממועד עזיבתו את הבית ועד פירוק השיתוף בפועל.

7. ביום 9.1.08 הגיש האיש תביעת לביטול חיובו במזונות אשה, בתמ"ש x5בטענה כי חל שיפור משמעותי במצבה הכלכלי של האשה, ובטענה כי החיוב מנציח את הנישואין.

8. ביום 18.8.10 הגיש האיש אף תביעה לחיוב האשה במחצית ההוצאות שהוציא לשם שיפוץ המשרד המושכר, בתמ"ש x6,  בה ייצג את עצמו. האשה, בכתב הגנתה, טענה כי את כלל השיפוצים הללו ביצע על דעת עצמו, ועל כן אין מקום לחייבה בדבר. האיש לא הגיש סיכומים בעניין זה, ומכאן שזנח תביעתו זו.

בישיבות קדם המשפט הועלו הצעות רבות לסיום העניין בהסכמה, אך הדבר לא נסתייע.

דיוני ההוכחות התפרסו על פני 11  ישיבות, במהלכן נשמעו בעלי הדין, רואה החשבון של האיש וגיסה של אשה, אצלו רוכזו הנתונים לגבי הכספים שירשה מהוריה המנוחים. במהלך דיוני ההוכחות ואף לאחר סיום שמיעתם, נעשה נסיון נוסף לסיום העניין בהסכמה, אך גם זה, למרבה הצער, לא עלה יפה, חרף שיתוף הפעולה מצד שני עורכי הדין.

משכך, הוגשו סיכומים, מהם עולה כי חלק מן הטענות שהועלו בכתבי הדין נזנחו, וטוב שכך, הואיל ובמהלך דיוני ההוכחות נתברר כי אין טעם לדון בהם.

לפיכך, במסגרת פסק הדין יתבררו רק השאלות שנותרו במחלוקת: תחילה שאלת החיוב במזונות אשה; לאחריה חלוקת הרכוש המשותף; ולבסוף הטענה בדבר דמי שימוש ראויים.