ביטול הפקעת מגרשים באזור התעשייה קריית אריה פתח-תקווה

כללי

1. עתירה זו – עניינה בהפקעתם של מגרשים 6 ו-7 בחלקה 15 גוש 6365 באזור התעשייה קריית אריה בעיר פתח-תקווה. בית המשפט התבקש להורות על ביטול ההפקעה, וכן על ביטול שינוי הייעוד של מגרשים 5 ,6 ו-7 בחלקה 15, כך שהמגרשים יחזרו לייעוד תעשייה. לחלופין מתבקש בית המשפט להורות על אכיפת ההסכם שנכרת לטענת העותרים בין הצדדים, בדרך של השבת ייעודו של מגרש 5 בחלקה 15, לייעוד תעשייה.

    

   עיקרי העובדות העולות מן העתירה

2. העותרים הם הבעלים, בחלקים שווים, מזה כ-40 שנים, של זכויות החכירה בחטיבת קרקע בשטח של 37,122 מ"ר, הידועה כגוש 6365 חלקה 15, ובה מגרשים שמספרם 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12 ו-16 (להלן: "חלקה 15", "החלקה", או "המקרקעין").

3. תכנית פת/3/1002/ב', שפורסמה למתן תוקף ביום 20.5.71, ייעדה את המקרקעין לתעשייה. ביום 23.12.93 פורסמה למתן תוקף תכנית מתאר פת/1241/א' (להלן: "תכנית פת/1241/א'"), שבמסגרתה שונה הייעוד של 40% מהחלקה, מתעשייה לייעוד ציבורי – דרך ובנייני ציבור (שב"צ).

4. עוד בטרם אושרה תכנית זו (וכן תכנית פת/2000), יזמו העותרים תכנית לשינויה – תכנית פת/מק/14/1241 (להלן גם: "התכנית המפורטת") - לנוכח רצונם לפרק את השיתוף במקרקעין. במסגרת התכנית שונה מיקום חלק ממגרש השב"צ לצפון החלקה, באופן המאפשר ביצוע חלוקה קלה של המגרשים שבדרום החלקה. תכנית זו יצרה את המגרשים שבחלקה הנדונה, ושינתה את הייעוד של חלקם, באופן שמגרשים 5, 6 ו-7 יועדו לבנייני ציבור (שטח כולל של 7,779 מ"ר). כתנאי לאישור התכנית, חתמו העותרים במהלך שנת 1989 על ויתור על זכויותיהם לפי סעיפים 196-195 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה") – זכויות לקבל בחזרה את המקרקעין, או לקבל פיצויים, במקרה שייעוד המקרקעין ישונה בעתיד לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין ללא תשלום פיצויים. ניתנה לעותרים הזכות לרכוש את השטח במקרה מסוג זה.

   ביום 26.1.99 פורסמה למתן תוקף תכנית פת/מק/14/1241.

5. ביום 15.6.98, עוד בטרם אושרה תכנית פת/מק/14/1241, פנו העותרים לעירייה בבקשה לרכישת המגרשים המיועדים להפקעה, ולחלופין בבקשה לשינוי ייעודם של המגרשים בחזרה לתעשייה. העותרים טענו כי המגרשים עומדים "כאבן שאין לה הופכין" ומשמשים לזריקת אשפה ופסולת, אף שהם בעלי ערך רב, לרבות כפתרון למצוקת החניה באזור. העותרים טענו כי משלא מימשו המשיבות 1 ו-2 (להלן גם: "המשיבות") את מטרת ההפקעה, יש למכור להם את המקרקעין, ולחלופין להשיב את ייעודם לתעשייה. פנייה זו נעשתה לאחר שבין הצדדים כבר היה מתווה של הסכם, שאליו הגיעו במחצית שנות ה-90'. העותרים צירפו לעתירה המתוקנת (להלן: "העתירה") העתק של טיוטת הסכם משנת 1995, אשר המשיבות 1 ו-2 ניסחו ושלחו לבאת-כוחו דאז של העותר 1, עו"ד אורנה שגיב (נספח 6א).

6. בהמשך לפנייתם לעירייה, יזמו העותרים בשנת 1999 תכנית לשינוי תכניות פת/1241/א' ו-פת/מק/14/1241 (להלן: "התכנית לשינוי התב"ע"), שבמסגרתה אמור היה להתבצע שינוי ייעודם של מגרשים 5, 6 ו-7, מבניין ציבורי לייעוד של תעשייה. ביום 28.2.99 פנתה היועצת המשפטית לעירייה, עו"ד חנה פאר, למהנדסת העירייה בעניין התכנית לשינוי התב"ע, וציינה כי יש לבדוק אם קיים צורך ציבורי במקום הנתון, וכי ככל שאין צורך כזה, יש להחזיר את השטח לבעליו ולאשר תב"ע מתאימה בעניין. ביום 13.9.99 דנה הוועדה המקומית בתכנית לשינוי התב"ע לגופה, וקבעה כי לצורך קידומה יש לבצע בדיקה שמאית ולקבל חוות דעת תנועתית. לפי האמור בעתירה, בשנת 2000 מסר מר שמרלר, מנהל אגף תכנון עיר בעירייה, לעו"ד יצחק שמוחה, בא-כוחו דאז של העותר 2, כי שלח לוועדה המחוזית פרוגרמה המפרטת אלו שטחים דרושים למשיבות 1 ו-2 לצרכי צרכי באזור התעשייה קריית אריה, וכי מגרשים 5, 6 ו-7 אינם כלולים בה. מר שמרלר הוסיף כי הצדדים יכולים להגיע להסכמה שלפיה ניתן להשיב לעותרים את מגרשים 7-5. העותרים צירפו לעתירתם מכתב ששלח מר שמרלר ביום 5.7.2000 לוועדה המחוזית, שאליו צורפה פרוגרמה לשטחים למבני ציבור באזור התעשייה קריית אריה. לפי פרוגרמה זו (שהוכנה במסגרת הליכי תכנון של חלקה אחרת – חלקה 17), השימושים הציבוריים הנדרשים למבני ציבור בקריית אריה הם מכבי אש, מד"א, מחסני חירום ומשטרה. חלקה 15 לא נכללה בין השטחים הנדרשים למבני ציבור באזור זה.