ביטול הסכם לחיים משותפים, הסכם הפירוד והסכם המכר, ועוד

1.           לפניי שתי תביעות שהגישו הצדדים:

        תמ"ש 26112/04 - תביעה כספית שהגיש התובע (להלן גם: "נ") נגד הנתבעת (להלן גם: "א") ביום 13.6.07, לביטול הסכם מכר והשבת כספים שנתן לה בסך 365,174ש"ח. התביעה הוגשה בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, ולאחר מכן הועברה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

         תמ"ש 26111/04 - תביעה לפירוק שיתוף בדירה בכפר סבא שהגישה א' נגד נ' ביום 25.9.07.

2.           נכון למועד הגשת התביעות, התובע בן 55, גרוש ולו בן בגיר מנישואיו הקודמים. הנתבעת בת 48, אחות במקצועה, גרושה ולה שני ילדים בגירים מנישואיה הקודמים. הצדדים הכירו באמצעות אתר הכרויות באינטרנט בסמוך לגירושי התובע מאשתו בשנת 2000, ובמשך מספר חודשים התנהל הקשר באמצעות האינטרנט בלבד.

טענות התובע

3.           התובע טוען בכתב התביעה כי לאחר היכרותם ביקש לנתק את מערכת היחסים, ברם הנתבעת הפעילה עליו לחצים ואיימה על חייו פעמים אין ספור, ודרשה ממנו 60,000$ בכדי שתתנתק ממנו, תוך איום לפגוע בהוריו. לטענתו, מאחר שלא היה בידיו סכום זה, נאלץ להישאר בקשר עם הנתבעת.

4.           התובע מוסיף וטוען כי הנתבעת הכריחה אותו לחתום על זיכרון דברים לרכישת דירת גן במבשרת ציון בסך 310,000$; ולמרות שלא היה לו כל כסף, הוא חתם בגין פחדיו ולחציה. לאחר שנועץ בהוריו ביטל בו ביום את זיכרון הדברים.

5.           לטענתו, לאחר שעסקה זו לא צלחה, אילצה אותו הנתבעת לשכור חלק מדירתה בשכונת ... בירושלים תמורת 600$ לחודש, בה התגוררה עם בנה, בעוד שהתובע לן בדירה זו במשך מספר לילות בלבד בשנתיים שקדמו להגשת התביעה.

        כן טען כי הנתבעת טענה שיש לה חובות וביקשה ממנו שילווה לה 3,000 ש"ח לחודש מעבר לדמי השכירות; לטענתו, הוא העביר אליה סכום זה כמבוקש וכן שילם את הוצאות הקניות שערכה. בסך הכל עמדו התשלומים ששילם התובע לנתבעת מידי חודש על סך של 10,000ש"ח (סעיפים 10-11 לכתב התביעה).

6.           התובע טוען כי בחלוף הזמן, לאחר שהודיע לה כי אין הוא יכול לעמוד בתשלומים אלה (לאחר שלקח הלוואות בנקאיות), היא החלה לאיים עליו וטענה שלמשפחתה יש "חברים עבריינים", ואם ברצונו שהוריו לא ייפגעו, עליו לשלם לה 100,000$. לאחר מסע של לחצים ואיומים, ביום 25.5.06 הביאה הנתבעת את התובע למשרד עורכת דין א.נ., שם חתם על הסכם לחיים משותפים (להלן: "הסכם לחיים משותפים").

7.           במבוא להסכם לחיים משותפים נכתב שהצדדים מקיימים תא משפחתי תחת קורת גג אחת, וברצונם להמשיך ולחיות כבעל ואישה במשך בית משותף. בהסכם מפורטים חיובים כספיים של התובע כלפי הנתבעת (ולא להיפך), ובעיקרם, התחייבות התובע להעביר לנתבעת את מחצית מזכויותיו בדירה שבבעלותו בכפר סבא, רחוב ... (להלן: "הדירה בכפר סבא"). הזכויות אכן הועברו לנתבעת לאחר ההסכם.

8.           בחודש אוגוסט 2006, פוטר התובע מעבודתו והוא הודיע לנתבעת כי הוא אינו מסוגל להמשיך לשלם לה, וביקש להיפרד ממנה. לטענתו, תוך סחיטה ואיום גררה אותו הנתבעת ביום 29.11.06 למשרד עורכי הדין בו נחתם ההסכם לחיים משותפים, לצורך חתימה על הסכם פירוד, לפיו הוא רוכש את הזכויות שהעניק לנתבעת בדירה בכפר סבא, תמורת סכום של 100,000$ (להלן: "הסכם הפירוד"). באותו יום נחתם גם הסכם מכר למכירת הדירה הנ"ל (להלן: "הסכם המכר") והתובע שילם לנתבעת 120,000ש"ח על חשבון העסקה.

9.           התובע הגיש את התביעה שלפניי לאחר קבלת מכתב התראה מב"כ הנתבעת, לפיו עליו לשלם את יתרת חיוביו על פי הסכם המכר. לטענת התובע, הצדדים כלל לא ניהלו משק בית משותף; במשך שנות הקשר ביניהם, הצדדים לא התראו יחד ולא יצאו לבילויים משותפים, קיימו יחסי מין מספר פעמים בודדות, ולאורך השנים הנתבעת סחטה ועשקה אותו, תוך ניצול מצבו הרגשי והנפשי בגין גירושיו, לרבות הפחדות ואיומים, כפי שאף נהגה כלפי אחרים.

        לביסוס טענתו בדבר אופייה הסחטני של הנתבעת, מפנה התובע לפסק הדין בת.א.... שם חויבה הנתבעת, על בסיס עילת עושק, להשיב לחברתה כספים שקיבלה ממנה תוך ניצול מצבה הנפשי של החברה.

10.       בתביעתו מבקש התובע מבית המשפט:

א.      להורות על ביטול הסכם המכר;

ב.       להורות לנתבעת להשיב לידי התובע 120,000ש"ח ששילם עבור דירתו;

ג.        להורות לנתבעת לשלם לתובע 200,674ש"ח ששולמו לה בגין "דמי שכירות" וכן כספים שקיבלה להחזר חובותיה והועברו לחשבונה;

ד.       להשיב 19,500ש"ח שהלווה לנתבעת עבור רכישת רכב חדש.