חיוב בימ"ש קמא ליתן פס"ד בהתאם לחומר ראייתי וסיכומי הצדדים

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת

            הדס גולדקורן) מיום 9.6.15 בתמ"ש 49221-07-11, במסגרתה הורתה כדלקמן:

"1.       הצדדים הם בני הדת המוסלמית אשר נישאו ביום 19.2.00, ונישואיהם הסתיימו ביום 26.1.10 על פי פסק דינו של ביה"ד השרעי.

2. בתביעה שלפניי עותרת התובעת לאיזון משאבים ולמתן צו הצהרתי שלפיו היא זכאית למחצית הזכויות בבית המגורים ששימש את בני הזוג בחייהם משותפים.
3. שמיעת הראיות בתיק באה לסיומה, ואחרון סיכומי הצדדים הוגש ביום 13.4.15. יוער, כי המועד להגשת סיכומי תגובה מצד התובעת חלף בלא שאלה יוגשו.
4. לאחר עיון בדברים באתי לידי מסקנה כי מתכונתה הנוכחית של התובענה אינה מאפשרת את הדיון וההכרעה בה, בשים לב לסעדים המבוקשים בה, וזאת חרף השלב המתקדם בו מצוי התיק. זאת, שכן עולה מן התשתית הראייתית כי הנתבע איננו בעל הזכויות הקנייניות הרשומות בבית המגורים, אלא אחיו, אלמוני.
5. במצב הדברים האמור אלמוני הוא בעל דין שנחיצותו לשם בירור התובענה לגופה מחייבת את צירופו להליך, אם לא מכוח בקשת הצדדים אזי ביוזמת בית המשפט, מכוח הסמכות הנתונה לו בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
6. אשר על כן אני מורה כדלהלן:

כתב התביעה יתוקן על דרך צירוף בעל הדין הנוסף וכתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 14 יום;  הנתבע יודיע לנתבעת ולבית המשפט תוך שבוע ימים מהו מענו הרשום של אלמוני לשם קבלת כתבי בי-דין;

מראיות ההגנה עולה לכאורה כי אלמוני שוהה בחו"ל, ומגיע לביקור בארץ באופן מקרי. ככל שכך הם הדברים, אני מתירה לתובעת להמציא את כתב התביעה המתוקן אל מחוץ לתחום המדינה, מכוח תקנה 500 לתקסד"א. זאת, אלא אם יעלה בידי התובעת להמציא לאלמוני את כתב התביעה בעת שהותו בארץ, ולהציג על כך אישור מסירה כדין; 

עם קבלת כתובתו הרשומה של אלמוני, תמציא התובעת לידיו את כתב התביעה המתוקן ותציג לבית המשפט אישור מסירה כדין עד ליום 15.7.15; כמו כן יומצא כתב התביעה המתוקן לנתבע; אלמוני יגיש כתב הגנתו תוך 45 יום ממועד ההמצאה, והנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן תוך אותו פרק זמן.         

לאחר מכן יינתנו הוראות להמשך.

7. ככל שאין בדעת התובעת לתקן את כתב התביעה, תודיע על כך לביהמ"ש תוך 14 יום, ובמקרה כזה יינתן פסק הדין על סמך החומר שבתיק..."  

2. החלטה זו של השופטת קמא, במסגרתה הורתה על צירוף נתבע נוסף, אחיו של המבקש – אלמוני, ניתנה ביוזמתה, מבלי שנתבקשה לכך ע"י מי מהצדדים, לאחר ניהול הוכחות והגשת סיכומי הצדדים.

במקום ליתן פסק דין, כמצופה לאחר כל אלה, ניתנה ההחלטה המצוטטת לעיל, עליה הוגשה בקשת רשות ערעור זאת.