רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
8362-04-18
18/04/2018
|
בפני השופט:
חננאל שרעבי
|
| - נגד - |
מבקש:
פלוני
|
משיבה:
פלונית
|
| פסק דין |
- בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) מיום 31/03/18 ב-תמ"ש 26085-07-16, במסגרתה קבע כי סמכויותיו של כונס הנכסים אשר מונה על פירוק השיתוף בבית הצדדים (להלן: "הבית" או "הנכס"), יורחבו אף לשאלת המיטלטלין/ תכולת הבית, וכן יכריע כונס הנכסים בבקשת המשיבה לשכור את הבית תחת פינויו שנקבע לתחילת חודש מאי הקרוב, כפי שיפורט להלן.
רקע והחלטת השופטת קמא
- הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 17.11.2010 בנישואי "פרק ב'" לשני הצדדים, כאשר כל אחד מהם הביא למערכת היחסים ילדים מנישואיו הראשונים. לזוג לא נולדו ילדים משותפים.
- במהלך שנת 2016 חל קרע ביחסי הצדדים וביום 13.7.2016 הגיש המבקש את התביעה הרכושית בתיק קמא, כאשר בין סעדיו עתר לפירוק השיתוף בבית הצדדים. ביום 14.3.17 מינה בית משפט קמא את עו"ד עמוס צדיקה ככונס הנכסים על נכסי הצדדים, לרבות על בית המגורים.
- ביום 17.10.17 ניתנה בתיק ה"ט 67244-06-17 החלטת בית משפט קמא שהורתה למשיבה כאן לעזוב את הבית לאלתר וללא דיחוי עד יום 1.11.17.
המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה (רמ"ש 36839-10-17) שנידונה לפני כב' השופטת ע. אטיאס ובדיון מיום 29.11.17 ניתן פס"ד של ביהמ"ש ברמ"ש לעיל, בהסכמת הצדדים, ולהלן אצטט את חלקו:
"תינתן רשות ערעור. הערעור יתקבל במובן זה שמועד הפינוי יידחה ליום 1.5.18 או למועד מוקדם יותר, אם תימכר הדירה לפני 1.5.18 באופן שיידרש פינוי מוקדם יותר.
מובהר למען הסר ספק, כי בכל מקרה יפונה הבית על ידי המבקשת (המשיבה כאן, ח"ש) עד ליום 1.5.18, כאשר המבקשת מוותרת על משלוח אזהרה במסגרת הליכי ההוצל"פ...".
- ביום 29.3.18 הגישה המשיבה בקשה לשכור את בית הצדדים עד למכירתו, בנימוק כי הבית טרם נמכר, אין קונה פוטנציאלי, עניין המכירה עלול להימשך עוד חודשים ואין הצדקה להותיר בית ריק, צעד שיוביל לירידת ערך הבית ועלול להוביל לסיכול מכירתו.
- ביום 31.3.18 ניתנה החלטת ביהמ"ש קמא כאמור בסעיף 1 לעיל, עליה מבקש המבקש לערער במסגרת הליך זה.
עיקר טענות המבקש בבקשה
- להלן תמצית טענות המבקש:
א. טעה בית משפט קמא עת נתן החלטתו נשוא רמ"ש זה מבלי לבקש תחילה את תשובת המבקש לבקשת המשיבה לשכור את בית הצדדים.
ב. טעה בית משפט קמא עת הרחיב את סמכויות כונס הנכסים למתן עמדתו ביחס לבקשת המשיבה לשכור את בית הצדדים, בזמן שתלוי ועומד פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי המורה על פינוי המשיבה מהבית עד ליום 1.5.18. בית משפט קמא היה צריך לדחות על הסף את בקשת המשיבה.
ג. טעה בית משפט קמא עת לא נימק כלל את החלטתו נשוא רמ"ש זה, והתעלם מעובדות המקרה, התנהגותה של המשיבה כלפי המתעניינים בנכס המסכלת את מכירתו, ומפרה את החלטת ביהמ"ש המחוזי בהליך רמ"ש 36839-10-17 (ראו סע' 4 לעיל) בדבר חובתה לשאת בהוצאות אחזקת הבית.
ד. טעה בית משפט קמא עת לא התייחס בהחלטתו נשוא רמ"ש זה לעובדה כי מאז נפתח ההליך הרכושי קמא ע"י המבקש, נפגעו זכויות היסוד שלו כגון חופש העיסוק, חופש הקניין וכבוד האדם, באופן המחייב הוצאת המשיבה מהבית לאלתר, כך שאיש מבין הצדדים לא יתגורר בו עד למכירתו ופירוק השיתוף בו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת