ביטול גיור

התיק שבפנינו נפתח בעקבות תלונה של ארגון "יד לאחים" שנודע להם כי המשיבה, הגב' [פלונית], שגוירה ע"י ביה"ד הונתה את ביה"ד בכך שהסתירה מפני ביה"ד את העובדה שהיא מאמינה ביש"ו והיא האמינה בו גם בזמן הגיור.

המידע הנ"ל הגיע לארגון יד לאחים ע"י הגברת מ' נ' אשר שמעה דברים אלו מפי הגב' [פלונית].

ביה"ד הזמין פעמים רבות את המבקשת ע"מ לשמוע את דבריה אולם הדיון נדחה פעמים רבות ובאמתלאות שונות ע"י הגב' [פלונית].

בתאריך י"א אדר ב' תשס"ח קבע ביה"ד בהחלטה מנומקת, ברוב דעות, כי פס"ד לגיור שהוצא בתאריך י"א תמוז תשס"ח מוקפא עד הברור ויש לרשום את הגב' [פלונית] וילדיה שנולדו לאחר הגיור ברשימת מעוכבי הנישואין עד הברור.

בדיון שנערך בפנינו ביום כ"ב אלול תשס"ח נשאלה האשה מס' פעמים האם היא מאמינה ביש"ו הנוצרי והאם האמינה בו בזמן הגיור. הגב' לא הכחישה עובדה זו אלא התחמקה ממתן תשובה באמירות כגון: "אני אמרתי שאני מאמינה במה שביה"ד אמר (י"ג עיקרים וכד')". "יש לכם סמכות לשאול אותי? מה השאלה הזאת לא שאלו אותי בזמן הגיור" וכו'.

בחקירה הנגדית של ב"כ האשה היא התקוממה נגד הגדרתה כמסיונרית אולם לא הכחישה את אמונתה ביש"ו ואמרה למשל: "אני מדברת בתוך המשפחה על כל מיני דברים".

לסיכום הגב' [פלונית] לא הכחישה את הטענה שהיא מאמינה ביש"ו והאמינה בו בשעת הגיור.

כהערת אגב, ביה"ד התפעל מיושרה של המבקשת אשר בתוקף לא רצתה להוציא דבר שאינו אמת מפיה ולומר שלא האמינה ביש"ו בזמן הגיור ומחזיקה באמונה זו עד עכשיו.

לאחר שלא הוכחש ע"י המתגיירת כי בזמן הגיור היא האמינה בישו הנוצרי, הרי שלדעת בית הדין יש כאן הטעייה או לחלופין הסתרת מידע מהותי ביותר מביה"ד המגייר והטעיה חמורה זו מבטלת מעיקרא את הגיור אשר נעשה על ידי בית הדין והגיור הנ"ל בטל ומבוטל מעיקרו. לפיכך, הרישום שנעשה למבקשת כיהודיה בטעות יסודו.

ביה"ד לא נכנס לויכוחים תאולוגיים בפס"ד זה, אלא קובע שללא צל של ספק הוסתר מידע מהותי מביה"ד בשעת הגיור אשר אם היה ידוע לביה"ד, ביה"ד לא היה מגייר את המבקשת.

אשר ע"כ נראה לנו, כפי שכתב הרב בוארון שליט"א בהחלטה קודמת, שהגיור בטל מעיקרו והאשה והילדים שנולדו לאחר הגיור אינם יהודים ויש לשנות את מעמדם בהתאם כאינם יהודים.

הרכב ביה"ד אשר גייר את המבקשת היה הדיינים: הרה"ג בוארון, הרה"ג איגרא, הרה"ג שריון.

כבוד הרה"ג בוארון שליט"א הגיע למסקנה של ביטול הגיור מתוך כך שהמתגיירת מתחמקת מלבוא לביה"ד. ובזה למעשה מגלה דעתה שאכן האמינה בישו בשעת הגיור.

רוב ההרכב החליט לאפשר למבקשת פעם נוספת להשמיע את דברה.

ב"כ האשה ביקש לפסול את הרב בוארון מלדון בתיק וזאת בעקבות דעתו בענין תוקפו של הגיור.

ביה"ד דוחה בקשה זו מאחר ומבחינה משפטית טועה בא-הכוח הנכבד בפרשנותו את החוק ומעשים שבכל יום שדיין שדעתו היתה בדעת מיעוט יושב בהמשך הדיונים.

ובפרט בדיון שבפנינו, שהשאלה היחידה העומדת כרגע על הפרק היא, האם בזמן הגיור האמינה המבקשת ביש"ו.

ובודאי שאם היתה האשה מכחישה אמונה זו לא היתה כל בעיה של כב' הרב בוארון להמשיך ולדון בדבריה.

ביה"ד כאמור לא קיבל את עמדתו של ב"כ המתגיירת לפסילת הרב בוארון, אולם הגיע למסקנה כי ניתן להענות לב"כ האשה שהרב בוארון לא ישב בדיון, ומאחר וללא קשר עם בקשת הפסילה חל שינוי במותב בית הדין.