ביטול אישור יהדות שניתן על סמך תעודה מזויפת

בפנינו הודעת משרד הפנים שזכאותה של המבקשת לעליה היא על פי סעיף 4א - ילד ליהודי (אב), כמו כן חוות דעת של חוקר היהדות שלדבריו המבקשת אינה יהודייה, וזאת בניגוד לפסק דין שניתן בעניינה של המבקשת בתאריך ו' בשבט תשע"א (11.1.2011) הקובע שהמבקשת יהודייה.

לקמן סדר השתלשלות הדברים בתיק זה:

נציין שמדובר בתיק מורכב שבו קיימים ממצאים שונים לגבי ארבעה דורות של נשים:

1. המבקשת: [פ'].
2. אם המבקשת: [א'] שבעלה ודאי יהודי.
3. אם אמה של המבקשת: [ל'].
4. אם אם אמה של המבקשת: [ז'] שבעלה [ד'] ללא ספק היה יהודי.

המבקשת ואימה-[א'] עלו ביוני 1993, ואושרו ברשויות כ"יהודיות" על פי מסמכיהן.

אולם אם האם-[ל'] ואימה-[ז'] עלו חצי שנה אחרי זה, ואושרו כזכאיות כ"בנות משפחה של יהודי" בלבד.

בתאריך כ"ט באב תש"ע (9.8.2010) הגישה המבקשת בקשה לבירור יהדות לאחר שהופנתה מהמועצה הדתית חדרה בה נרשמה לנישואין.

המבקשת הציגה תעודת לידה של אמה [א'] בה נכתב כי אמה [ל'] בת [ד'] – יהודייה.

על פי המלצתו של ד"ר רייז מיום י"ט באלול תש"ע (29.08.2010) נשלחה תעודת הלידה של האם – [א'] לבדיקת מז"פ.

בחוות דעתו ד"ר רייז, מיום כ"ח בכסלו תשע"א (5.12.2010), הוא מציין כי התקבלה חוות דעת מז"פ אודות תעודת לידה של אם הנידון, ותשובת מז"פ הייתה כי לא נמצאו סימנים המחשידים את האוטנטיות של טופסי התעודה, לא נמצאו שרידים מרישומים שנמחקו.

נציין כי התברר שלא היה צורך בכך ובלאו הכי לא ניתן לבסס את תביעת אישור היהדות על סמך תעודה זו, הואיל והתברר כי רישום הלאום "יהודי" של הסבתא-[ל'] נעשה על פי פספורט מקומי, שבו בחרה להירשם יהודייה וזאת על פי לאום אביה, [ד'], שלכל הדעות הוא יהודי.

שהרי בתיק משרד הפנים של אם אם המבקשת [ל'] נמצא צילום תעודת הלידה המקורית שלה, בה רשום שאביה [ד'] הוא יהודי, ואמה [ז'] היא רוסיה.

כמו כן, התברר לו כי [ל'] (אם אם המבקשת), בהצהרתה למשרד הפנים חולון, בקשה בכתב לתת לה אזרחות לא מכוח עצמה אלא מכוח אביה [ד'], וכן בקשה לא לרשום את הלאום שלה בתעודת זהות.

לאחר מכן הוסיף כי הרישום בתעודת הלידה של המבקשת, בה רשום שאמה יהודייה, לא קובע את לאום האם, מכיוון שעל פי החוקה הרוסית ניתן לרשום את הלאום על פי האב, ויכול המבקש לבחור את הלאום שלו ירשם כמו לאום האב או כמו לאום האם. רישום זה חוקי ברוסיה, אך אין ספק שעל פי ההלכה אינו יכול להיות ראיה ליהדות, שהרי על פי ההלכה יהודי הוא רק מי שאמו יהודיה.

נמצא שתשובת מז"פ מיום כ"ה בחשון תשע"א (02.11.2010) אכן אישרה כשרות התעודה אך כאמור אין בכך כדי לבסס את תביעת אישור היהדות של המבקשת.