ביטאר(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

פסק דין

כב' השופט יונתן אברהם:

רקע

ביום 19/06/13 דנה ועדת השחרורים בבקשת העותר לשחרור על תנאי ובסופו של יום החליטה לדחות את בקשתו.

מדובר בעותר שזהו מאסרו השני (הראשון רוצה בעבודות שירות שהופקעו), למשך 29 חודשים בגין ירי מטווח קצר באדם וגרימת חבלה חמורה ביותר.

הרשעתו הקודמת הייתה בגין תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור ובגין הרשעה קודמת זו, אף הוטל עליו מאסר מותנה (בנוסף לעבודות השירות הנ"ל), אשר הופעל במסגרת המאסר דנן.

את החלטתה ביססה הועדה על הנימוקים הבאים:

א.נסיבות העבירה קשות עד מאוד.

ב.התנגדות משטרת ישראל לשחרור בשל כך שסכסוך המשפחות במסגרתו בוצע הירי, טרם הסתיים והשחרור עלול להעמיד אחרים בסכנה.

בעניין זה לא הסתפקה הועדה במכתב חתום על ידי המתלונן, לפיו היחסים נרגעו.

ג.גורמי הטיפול בכלא התרשמו שמדובר באסיר דל כוחות אשר מעיד על עצמו כנוטה לפתור בעיות בצורה אלימה. כמו כן, על אף שהשתתף בקבוצה טיפולית, התרשמו בסיומה גורמי הטיפול כי הוא מצוי במקום ראשוני ביותר אשר מצריך המשך טיפול.

ד.חומר מודיעיני סודי של שב"ס מלמד על התנהגות שלילית של העותר בתקופת מאסרו.

נוכח כל האמור ועל אף קיומה של תוכנית רש"א שהציעה שחרור באיזוק אלקטרוני (תנאי ממנו למדה הועדה כי רש"א סברה כי מדובר באסיר מסוכן), קבעה הועדה כי מדובר באסיר הנשקפת ממנו מסוכנות לציבור ועל כן דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם.

תמצית טענות העותר

העותר ביקש תחילה בעתירתו להתיר גילוי המידע החסוי שהוגש לועדה.

במהלך טיעוניו בפנינו לא שב על בקשתו זו ודומה שזנח אותה.

מכל מקום לא מצאנו טעם ענייני כלשהו מדוע יש במקרה זה להורות על גילוי המידע המודיעיני ועל כן דוחים אנו בקשה זו.

לגופו של עניין טען העותר כי החלטת הועדה שגויה.

לטענתו הדיונים בפני הועדה נדחו מס' פעמים על מנת לאפשר לעותר לסיים טיפול ולדאוג לתוכנית רש"א והנה לבסוף כשהוכנה זו, מצאה הועדה שאיפשרה הכנתה, לדחות אותה.

לטענתו, התעלמה הועדה מכל הטיפול והשיקום שעבר העותר.