ביטאן נ' בן-נון

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לאופנועו, כפועל יוצא מפגיעה בו – לטענתו – על ידי הנתבע.

אין חולק כי התובע והנתבע מכירים זה את זה לאור קשרי חברות בין התובע לבין אחיו של הנתבע, בשלם חתם התובע כערב לעסק מסוג פיצוציה אשר הופעלה על ידי הנתבע ואחיו – אופיר בן נון.

לטענת התובע ביום 11/12/12, התגלע ויכוח בין הנתבע לבין אחיו אשר הסלים לכדי אלימות וזאת, כפועל יוצא מכך שהנתבע היה בגילופין . לטענתו, הוא ניסה להרגיע את הרוחות ולהפריד בין הניצים ואולם, המצב הסלים עד כדי איום הנתבע, עליו ועל אחיו, עם סכין. לטענתו, לאחר שהנתבע נרגע במעט, הוא יצא מחוץ לחנות, בעט באופנוע של התובע והאופנוע נפל ואולם, הוא הרים את האופנוע ולא אמר דבר, הואיל וחשש מהנתבע. התובע מוסיף וטוען כי הנתבע נעלם ולאחר זמן מה הגיע עם רכב ואגב נסיעה פראית, נסע לאחור ופגע באופנוע שלו. לטענתו בשלב זה הגיעה משטרה אשר עצרה את הנתבע. לטענת התובע כפועל יוצא מפגיעות הנתבע, נגרם לאופנועו נזק בסך של 6,776 ₪ וזאת, בהתאם להצעת מחיר לתיקון אשר צורפה על ידו. עוד טוען התובע כי נגרמו לו הוצאות והפסד ימי עבודה כפועל יוצא מהאירועים האמורים בגינם הוא תובע בנוסף סך 5,500 ₪ .

הנתבע מנגד טוען כי להד"מ- אמנם במועד הנקוב נתגלעה מחלוקת בין הצדדים ואולם, זו נסבה על רצונו של התובע להשתחרר מהערבות עליה חתם. עוד טוען הנתבע כי לא נקט בכל אלימות אלא שהיה זה התובע אשר עשה כן באופן אשר פגע בנתבע. זאת ועוד, הנתבע מוסיף וטוען כי כאשר התובע עלה על האופנוע הוא נפל ובעקבות כך – ככל הנראה - נגרם לו הנזק. עוד טוען הנתבע כי אופנועו של התובע היה תקול עוד קודם לכן.

בדיון ראשון אשר התקיים בפני ביום 22/7/13, לאחר שהצדדים העידו, כל אחד בתמיכה לגרסתו, הסכימו הצדדים כי הם ייגשו לבדיקת פוליגרף אשר תוצאותיה יכריעו את התוצאה בתיק.

אין חולק כי הצדדים נבדקו על ידי מומחה פוליגרף – מר קובי רבין- אשר מונה על ידי בית המשפט ונשאלו שאלות באשר למחלוקת בין הצדדים ובכלל זה – האם הנתבע ואחיו "הלכו" מכות זה עם זה בתאריך התביעה והאם הנתבע פגע בכוונה עם רכבו באופנוע התובע .

במסגרת חוות דעתו של מומחה בית המשפט מיום 11/8/13 קבע המומחה כי התובע נמצא דובר אמת בתשובותיו לשאלות בדיקתו ואילו הנתבע נמצא דובר שקר בתשובותיו.

לאחר קבלת תוצאות הבדיקות כאמור, התקיים בפני דיון נוסף ביום 16/12/13- במסגרת דיון זה, עתר התובע לקבלת פסק דין לאור תוצאות בדיקת הפוליגרף ואילו הנתבע טען כי יש לבטל את תוצאות הפוליגרף ולקבל את גרסתו על אף הקבוע בה. בנוסף, ביקש הנתבע להעיד את אחיו, אשר העיד באופן אשר תמך בגרסתו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הגרסאות, בשים לב להסכמת הצדדים לפנייה לבדיקת פוליגרף אשר תוצאותיה יכריעו את התוצאה בתיק ובשים לב לתוצאותיה, הנני מוצאת כי דין התביעה להתקבל ולהלן יפורטו טעמי.

ראשית, באשר לתוצאות בדיקת הפוליגרף -

פסק דין המנחה לעניין שימוש בפוליגרף כמכשיר להכרעה במחלוקת שבעובדה הוא ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי (פדי מב (1) 462). בפסק דין זה , נקבעה ההלכה לפיה מקום בו הסכימו הצדדים מפורשות כי תערך בדיקת פוליגרף וכי תוצאותיה יכריעו את המחלוקת הרי שהסכמתם זו מחייבת ויש לפסוק את הדין לפיה. יפים לענין זה, דברי כב' השופט גולדברג, אשר ייצג את דעת הרוב בפסק הדין, בעמ' 475 לפסק הדין:

"סבורני כי על פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה, להצהיר על עובדות בלי להוכיחן וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן - אין מנוס מהמסקנה כי אמת והסכם, הסכם עדיף, בחינת "יקוב החוזה את ההר".

(ראה גם - ע"א 1742/90 בית חרושת לנרות "שער ציון" נ' אררט (פורסם במאגרים המשפטיים) , ע"א 5518/89 מנורה נ' סדובניק, פדי מו (3) 158, ע"א 678/86 חסן חניפס נ' סהר חברה לביטוח , פדי מג (4) 177).

בפסק הדין ביאזי עמדה לדיון אף השאלה האם במקרה של הסכמה כאמור יש לאפשר לצדדים להביא בפני בית המשפט ראיות נוספות – התשובה אשר ניתנה על ידי בית המשפט בהקשר זה – הינה שלילית. (ראה גם בעם 658/04 א.צ. נ' י.נ. (31/5/05)).

מן המקובץ עולה, כי יש ליתן תוקף להסכמת הצדדים ולפיה תוצאות בדיקת הפוליגרף תהוונה הראייה המכרעת בתיק ולא מצאתי כי טענותיו של הנתבע- בדיעבד ולאחר קבלת תוצאות הבדיקה – יש בהן בכדי לשנות ההסכמה האמורה או לגרוע ממנה.

כיוון שכך ובהתאם לממצאי בדיקת הפוליגרף, גרסת התובע מתקבלת ואילו גרסת הנתבע נדחית. בהתאמה הנני קובעת כי הנתבע גרם נזק לאופנועו של התובע בזדון ומשכך, עליו לשאת בנזקים הנובעים מפעולתו.

באשר לנזקו של התובע - התובע תמך טענתו בדבר עלות הנזקים בהצעת מחיר וכן, בעדותו – אשר התרשמתי כי הינה מהימנה. הנתבע מאידך טען ראשית, כי נזקים – ככל שהיו - נגרמו כפועל יוצא מנפילת אופנוע התובע – טענה אשר נשללה עובדתית ולגופם של נזקים הכחישם בעלמא.

בנסיבות אלו ובשים לב לכך שבית משפט לתביעות קטנות אינו כפוף ככלל לדיני הראיות, הנני מוצאת כי הצעת המחיר ועדותו של התובע יש בהם בכדי להרים הנטל להוכחת נזקו של התובע ומשכך, הנני מקבלת את טענת התובע ולפיה נזקו עומד על סך של 6,776 ₪. באשר לטענותיו של התובע בדבר הוצאות והפסד ימי עבודה הרי שאלו לא נתמכו בראייה כלשהי ומשכך, יובאו לידי ביטוי במסגרת פסיקת הוצאות ההליך.