דחיית תביעה לחיוב הבעל במזונות אשתו מחמת החלת הכלל "מעשיה ידיה תחת מזונותיה" גם על אישה מוסלמית

בענין הקטינים :

1.א.ח.

2.מ.ח.

3.ח.ת.

לפני תביעה למזונות אישה וקטינים.

רקע עובדתי:

1. התובעת הינה יליד 1984 עובדת XX במקצועה (להלן:  "התובעת" ו/או "האם") והנתבע הינו יליד 1981 בוגר אוניברסיטה  ועובד כ- XX  (להלן: "הנתבע" ו/או "האב"), נישאו זל"ז בהתאם לשריעה המוסלמית בתאריך 28/7/2006   והתגוררו בכפר XX, ומנישואיהם נולדו להם שלושת הילדים שבכותרת, הבן א' יליד 13/7/2007, מ' יליד 11/12/2008, ו- ת' ילידת 2/3/2013.

2. יחסי בני הזוג עלו על שרטון והצדדים נפרדו ביום 6/12/2015 ,כאשר על פי הנטען על יד התובעת היא גורשה מביתה לאחר שהופעלה נגדה אלימות ונזקקה לטיפול רפואי. התובעת עברה להתגורר בבית הוריה ולאחר מכן בשכירות בכפר XX במועצה איזורית XX והנתבע המשיך להתגורר בבית בכפר XX .

3. התובעת הגישה ביום 7/12/2015 בקשה לצו הגנה כנגד הנתבע והגישה ביום 17/12/2015 התביעה שבנדון למזונות אישה וקטינים וכן תביעה למשמורת הקטינים במסגרת תמ"ש 37371-12-15.
4. בתיק המשמורת ובדיון מיום 2/5/2016 הגיעו הצדים להסכמות אשר קיבלו תוקף ל פסק דין ולפיו:

משמורתם הקבועה של הקטינים תהא אצל אמם.

 האב יאסוף הקטינים  בכל סוף שבוע, מיום שישי בשעה 15.00 מבית האם ויחזירם לבית האם ביום שבת בשעה 18.00.

מוסכם כי בתקופת החגים הילדים ישהו ביומיים הראשונים אצל האם בחג עיד אל פיטר וביומיים לאחר מכן אצל האב, ובתקופת חג הקורבן ביומיים הראשונים ישהו אצל האב וביומיים לאחר מכן אצל האם.