ביה"ח שמואל הרופא. נ' רוזנברג

החלטה

לפניי בקשה להעברת דיון בהתנגדות אל בימ"ש השלום באשדוד ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

המשיבה הגישה לביצוע שני שטרות. האחד על סך 43130 ₪ והאחר על סך 7000 ₪. בבקשת הביצוע נטען כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בהתנגדות, כי תוגש, שכן "העסקה בוצעה בתחום שיפוטה".

הנימוק שמוסר המבקש להיעדר סמכות מקומית לבימ"ש זה לדון בהתנגדות היא היות מקום מגוריו בעיר אשדוד. המשיב טוען מנגד כי על פי סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל זכאי הזוכה להגיש את בקשתו לביצוע פסק דין בכל לשכת הוצאה לפועל ומוסיף כי מקום החתימה על השיק ויצירת ההתחייבות היו בתחום שיפוטו של בימ"ש זה.

המבקש הרחיב את היריעה בנוגע לטענותיו המשפטיות נגד ביצוע השטרות ואף בעניין "הטעם המיוחד" הנדרש לצורך הארכת מועד הקבוע בחיקוק. ברם, בפן העובדתי כל שנאמר הוא כי המבקש לא ידע על זכותו להתנגד לביצוע שטר (הגם שאין חולק כי האזהרה הומצאה לו) וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שלמבקשת לא יגרם כל נזק מהארכת המועד המבוקשת ומנגד, נוכח טענותיו הטובות של המבקש, עשויים להיגרם לו נזקים.

דיון והכרעה

לטעמי יש לקבל את הבקשה להעברת הדיון אל בימ"ש השלום באשדוד. סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל אינו רלוונטי לענייננו שכן עם הגשת ההתנגדות הופך כתב ההתנגדות לבקשת רשות להתגונן שהוגשה נגד תביעה בסדר דין מקוצר. מבחן הסמכות המקומית הוא אפוא המבחן הקבוע בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי.

המשיב ציין בבקשת הביצוע ובתגובה זו כי "העסקה" בוצעה בתחום שיפוטו של בימ"ש זה. נוכח הנמקה זו, אין לקבל נימוקים אחרים שבעובדה לקיום סמכות מקומית לבית משפט זה כמו הנימוק כי השטרות נחתמו בתחום השיפוט של בימ"ש זה. מהי אותה "עסקה" שבוצעה? הדבר אינו ברור מבקשת הביצוע. ברור עם זאת וידוע כי יש להבחין הבחן היטב בין עסקת היסוד מכוחה נמסר השטר לבין השטר עצמו המעמיד לאוחז עילת תביעה עצמאית. הנמקתו של הזוכה לקיום סמכות לבית משפט זה נסמכת על קיומה של "עסקה" מבלי לפרט את הטעם שבעטיו יש לדון בעילה השטרית בבית משפט זה.

בנסיבות אלה אני מקבל את הבקשה להעברת הדיון וקובע כי בבקשה להארכת מועד ידון בימ"ש השלום באשדוד. הוצאות הליך זה יקבעו על ידי המותב אליו יועבר התיק.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.