ביה"ד ת"א - מזונות אישה לאחר הגירושין כשעדיין לא התבצעה חלוקת הרכוש

הצדדים מתדיינים בפנינו בתביעת גירושין של הבעל, לה כרך את מזונות האישה והילדים.

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך ...... ולהם שלוש בנות: ר' (ת"ל 3.2014), ש' (ת"ל 11.2015), ומ' (ת"ל 6.2020).

הצדדים מתדיינים מזה כשנה ושלשה חודשים בתביעת הגירושין שהגיש הבעל (בתאריך 2.4.24), וכן בעניין מזונות האישה והבנות. שני הצדדים הגישו תביעה בעניין מזונות הילדים לבית הדין.

הצדדים עדיין מתגוררים באותה דירה (שכורה) בתל אביב, כאשר עלות שכר הדירה החודשי עומד על 18,000 ש"ח. בימים הקרובים מסתיימת תקופת השכירות בדירה זו, וכל אחד מהצדדים יעבור לדירה אחרת.

לצדדים דירה בהרצליה, ממנה מתקבל שכ"ד בסכום של 11,000 ש"ח.

בתאריך 7.8.2024, ניתנה ע"י בית הדין פסיקה למזונות זמניים, שעיקרה – הואיל והצדדים מתגוררים יחדיו, יש לשמור על הסטטוס קוו הקיים, ומה שהיה – הוא שיהיה. וכך נכתב במסקנת ההחלטה הנ"ל:

לאחר העיון בבקשה ובנספחים, ומבלי לקבוע את אמיתות הנטען, בית הדין מורה כדלקמן:

א. עד להחלטה אחרת של בית הדין, יש להמשיך את המצב הקודם (לפי טענת התובעת), ולפיו הנפקד יפקיד בחשבון המשותף את כל הסכומים שהיה מפקיד בחודשים האחרונים, מחודש אפריל 24, והחשבון לא יוגבל לשתי חתימות.

ב. האמור לעיל יבוצע לאלתר – עוד היום.

ג. התובעת תהיה רשאית להוציא מהחשבון המשותף סכומים כפי שהיו רגילים להוציא במהלך החיים המשותפים. המודד – השנה האחרונה, מחודש אפריל 2023 ועד לחודש יולי 2024. ככל ויתברר שהוצאו סכומים מעבר, הדברים יבחנו, ותהיה לבית הדין הזכות להחזר הכספים.

ד. הנתבע יגיב לבקשה לקביעת מזונות זמניים, עד לתאריך 18.8.24 שעה 10 בבוקר.

ה. האמור לעיל בסעיפים א' - ג' הינו זמני, עד להחלטה אחרת של בית הדין.

בתאריך 18.3.25 ניתנה החלטה בעניין מזונות אישה ולילדים, ובה נכתב בין השאר:

"טרם נישואיהם, ערכו הצדדים הסכם ממון. אך הואיל והסמכות בעניין הרכוש נתונה לביהמ"ש לע"מ, לא נכנס לעניין ההסכם. רק נציין, שבהתאם לחומר שבתיק, כשנה לפני נישואי הצדדים, בשנת 2011, הקים הבעל חברת סטארטאפ בשם ק', ועם ההקמה קיבל מניות שהוקצו לו בחברה. הכנסתו החודשית של הבעל מהחברה שבבעלותו, לדברי הבעל עומדת על 30,000 ש"ח (נטו), לדברי האישה – כ 70,000 ש"ח ברוטו. כנראה ששני הצדדים צודקים בעניין זה. אולם ככל שמדובר בחברה שבבעלות הבעל, וככל הנראה חברה מצליחה, לעניין חיוב המזונות אין רלוונטיות דווקא להכנסה החודשית שמקבל הבעל אלא להתרשמות מרמת החיים של הצדדים.

האישה כיום אינה עובדת. בעברה עבדה בחברת הייטק, כמנהלת מוצר ופרוייקטים, ולפני כשנתיים החלה ללמוד טיפול באומנות. לטענת הבעל היא משתכרת כ 9,000 ש"ח לחודש, בעוד שלדברי האישה היא משתכרת כיום כ – 2,000 ש"ח לחודש.

[...]

מבלי להכנס לפרשנות של הסכם הממון שנחתם ערב הנישואין. כאמור, אין זה בסמכותנו. אך ניתן להבין שאישה מצפה שאחרי למעלה מעשר שנות נישואין ושלוש בנות, המאזן של האיש ביחס לרכוש שצבר ערב הנישואין, יהיה שונה מההתייחסות שהייתה לפני נישואי הצדדים. להבנתינו – אדם צריך להיות שמח בהיותו בצד הנותן, מאשר בצד השומר והשולט. ועדיין מבינים את הצורך של האיזון בין הנתינה מעבר להסכם, לבין קיומו של ההסכם. "בחכמה יבנה בית, ובתבונה יתכונן" (משלי כד, ג). ככל ושני הצדדים היו שומרים על האיזון הנכון, אין ספק שמערכת היחסים הייתה נשמרת.

מביעים את כאבנו וצערנו, שהכסף שהושפע, במקום לשמש מנוף לבניה, מהווה דחפור להרס! אנו מניחים שביום מן הימים הצדדים יבינו את אשר נכתב בשפה קצרה. אך כשמצויים במערבולת משפטית, ההבנה נאטמת.