ביה"ד פ"ת - חיוב גירושין וחיוב בתשלום כתובה עקב סירוב הבעל להביא ילדים נוספים לעולם

הנדון: חיוב גירושין וחיוב בתשלום כתובה עקב סירוב הבעל להביא ילדים נוספים לעולם

בפני בית הדין תביעת גירושין וכתובה של האשה.

סכום הכתובה: 72,000 ₪.

הצדדים נישאו בחודש יוני 2020 ולהם ילד אחד משותף יליד 12.10.2020.

התקיים דיון להוכחות והוגשו סיכומי הצדדים, עתה הגיעה עת הכרעה.

האשה טוענת שהבעל מנע ממנה יחסי אישות במשך תקופה לאחר שהוציאה את ההתקן מתוך רחמה נוכח סירובו להביא ילד נוסף לעולם. לאחר תקופה של הימנעות הסכים לקיים יחסי אישות באופן שהוציא זרע לבטלה והכל במטרה להימנע מהבאת ילד נוסף לעולם. לדבריה, הבעל ציער והשפיל אותה בהתנהגותו זו. לדבריה, עקשנותו של הבעל למנוע ממנה הבאת ילדים נוספים לעולם אינה ענין זמני או חולף מדובר בתפיסת עולם מהותית של הבעל שראה בילדים מטרד ועול כספי מיותר. בקשת הבעל בדיון לשלום בית והליכה לטיפול ויעוץ זוגי, הוכחה לעין כל הנוכחים כמין השפה ולחוץ ואינה באה ממקום של תום לב וכנות.

האשה בסיכומיה צירפה התכתבויות הצדדים מהשנים 2023-2024 מהן עולה בבירור כי הבעל אינו מעוניין בילדים נוספים בניגוד לרצון האשה וחפצה ובניגוד מוחלט להלכה המצווה אותו על מצות פריה ורביה ואותם על מצות לשבת יצרה.

האשה טוענת עוד כי הבעל לא פירנס אותה ואת בנם כחובתו וכראוי וכיאה. בהתנהלותו זו הביא לחורבן הנישואין ומבקשת לחייבו במתן גט וכתובה.

הבעל מנגד, מתנגד לגירושין ומבקש שלום בית. הבעל טוען כי הוא אוהב את אשתו ורוצה לנסות לשקם את הקשר למען המשפחה והבן. מבקש ללכת לטיפול ויעוץ זוגי רציני. הבעל דוחה את הטענות על חוסר פרנסה וטוען שהוא עובד במספר עבודות ושותף מלא בכלכלת הבית. לדבריו, מסכים "כעת" להביא ילד נוסף ובאשר לעתיד להבאת ילדים נוספים, יש לעשות זאת בהסכמה ובתנאים כלכליים מתאימים. דוחה את טענות האשה על היעדר יחסים ולדבריו היחסים האישיים היו תקינים ורצונו בהם היה גבוה משלה. מכחיש הטענות להוצאת זרע לבטלה.

בסיכומי הבעל, בא כוחו קובל על צירוף ההודעות אותם צירפה האשה לסיכומיה, מבלי שנחקר עליהם מרשו בדיון ולא ניתנה לו הזכות לתת את תגובותיו והסבריו עליהן. מה גם, שהבעל מכחיש את תוכן ההודעות ואת קשרם. עוד טוען כי מאיסותה של האשה בו צריכה להתברר באמתלא מבוררת דבר שלא נעשה במקרה דנן. לדבריו, העובדה שהאשה תובעת גירושין וכתובה כאחד כשאין לה כל עילה לגירושין חשוב כנתנה עינה באחר. באשר לטענת האשה ורצונה בילד נוסף משיב הבעל שאינה מצווה על פריה ורביה ולצורך "בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה" (יבמות סה:) דיי בילד אחד.

עוד מוסיף הבעל בסיכומיו, כי אין לכפות גירושין בטענת מאיס עלי לדעת הרא"ש, ר"ת והרשב"א, ודלא כהרמב"ם.

דיון והכרעה:

תביעת הגירושין הוגשה על ידי האישה, לפיכך חובת ההוכחה בדבר עילות לגירושין או הגורם לגירושין, מוטלת לפתחה.

טענות האישה ועילותיה, מתבססות על היעדר רצון מצד הבעל להביא ילד נוסף לעולם ועל כך שאינו עומד במחויבותו לזון ולפרנס אותה ואת ילדם כראוי וכיאה.

נאמר בתורה, ואל אישך תשוקתך. עיני האשה נשואות אל בעלה שיקיים עמה מצוות עונה כהלכת גוברין יהודאין ודבר פשוט הוא שרצונה עז להביא ילדים לעולם. וכמו שמצינו אצל רחל אמנו שהיתה עקרה ואמרה ליעקב אבינו "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי", רחל ביקשה בנים ולא הסתפקה בבן אחד. גם חנה בהיותה עקרה הייתה מתפללת ומדברת על לבה ומבקשת מה' שיתן לה בנים.

במקרה דנן, האשה טוענת שתקופה ארוכה לאחר שהוציאה את ההתקן, הבעל נמנע מלקיים עמה יחסי אישות ובהמשך שהסכים לקיימם היה מקיימם כמעשה ער ואונן, באופן שמנע הבאת ילדים לעולם. אם כדברי הבעל שהיו יחסים רגילים ותקינים ושהוא היה חפץ בהם יותר ממנה, אם כן, מדוע לא זכו להיבנות. לפיכך טענות האישה מתקבלות לאור התפתלויות הבעל בדיון ההוכחות, בו הוכח לעין כל שאינו חפץ בהבאת ילדים. אין מעשה זה אלא התעללות באשה שאהבה אותו ורצתה לממש את אהבתה אליו ולהביאה לידי ביטוי בהבאת ילד נוסף לעולם.

כתב הרמב"ם (פי"ד מהל' אישות הלכה ט"ז) דברים ברורים שהשונא את אשתו, יגרש אותה אבל לענותה אסור. ובהמשך כתב עוד, המורד על אשתו ואמר הריני זן ומפרנס אותה אבל איני בא עליה מפני ששנאתיה מוסיפין לה על כתובתה, ואעפ"י שכתובתה הולכת ונוספת, הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר "לא יגרע".