חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ביה"ד הגדול - דחיית טענת שיתוף בכספים שבחשבון בנק נפרד

: | גרסת הדפסה

בית דין רבני גדול ירושלים
1425324-5
7.1.2026
בפני הדיינים:
1. הרב צבי בן יעקב
2. הרב דוד בירדוגו
3. הרב מאיר פרימן


- נגד -
המערערת:
פלונית
עו"ד וטו"ר צבי גלר ועו"ד וטו"ר נדב טייכמן
המשיב:
פלוני
עו"ד אלי אביטן וטו"ר יעקב קלמן
פסק דין

 

בפנינו ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי נתניה, מיום כ' בסיון תשפ"ד (26/06/2024), בו נקבעו קביעות משפטיות בעניין איזון המשאבים, וכן ניתנו הוראות למומחה ביה"ד רו"ח טל שיבר, ובהמשך מיום י"א בתשרי תשפ"ה (13/10/2024), בו דחה בי"ד קמא את בקשת המערערת לפסול את המומחה וחוות דעתו, ואישר את חוות דעתו של המומחה.

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך כ"ג באלול תשע"ב (10/09/2012), ומנישואין אלה נולדו שלושה ילדים: י' (יליד 2013), מ' (ילידת 2015), וא' (יליד 2017). הצדדים התגרשו כדמו"י בתאריך ח' בסיון תשפ"א (19/05/2021). מועד הקרע נקבע בהחלטת בי"ד קמא, לתאריך י"ג בתשרי תשפ"א (01/10/2020), בהתאם להסכם הגירושין מיום כ"ז באייר תשפ"א (09/05/2021).

עניינם של הצדדים בנושא הרכושי, כמו גם נושא פירוק השיתוף בדירה וענין המזונות, מתנהל בבי"ד קמא החל משנת 2021. התקיימו מספר דיונים לא מבוטל, הוגשו דו"חות של המומחה, מענה לשאלות הבהרה וכו'. גם בתיק בי"ד קמא מצוי חומר רב, והצדדים אף הביאו את החומר בפנינו.

במסגרת זו נתייחס לענייני הערעור בלבד, בהתאם לנושאים דלהלן.

1. חשבון בנק שע"ש המשיב בבנק מזרחי

כאמור, הצדדים נישאו בתאריך 10.9.2012. מספר שנים לפני הנישואין, היה למשיב חשבון בבנק איגוד סניף [...] מ"ח [...]. ביום הנישואין היה בחשבון סכום של 1,354,586 ש"ח, מהם יתרת עו"ש, פק"מ, תוכניות חסכון, פיקדונות מובנים וני"ע. גם למערערת היה חשבון בבנק הפועלים סניף [...], מ"ח [...], ובו יתרה ביום הנישואין ע"ס של 12,434 ש"ח.

יום לאחר החתונה פתחו הצדדים חשבון משותף בבנק איגוד, ובנוסף – בתאריך 3.1.2013 צורפה המערערת לחשבון המשיב בבנק איגוד. בתאריך 1.1.13, פתח המשיב חשבון בבנק דיסקונט (מ"ח [...]), אליו הועברו מרבית מיתרת הזכות שהייתה לו בחשבון (עוד מלפני הנישואין). המשיב השאיר בחשבון סכום של 92,000 ש"ח, שלא הועברו. המערערת העבירה את יתרת הזכות (סכום של 12,434 ש"ח), לחשבון בבנק איגוד אליו צורפה.

בשנת 2016, המשיב פתח חשבון אישי נוסף בבנק מזרחי (מ"ח [...]), אליו העביר את הכספים שהיו בחשבונו האישי שבבנק דיסקונט. ביום הקרע עמד החשבון בבנק דיסקונט על יתרה של 0 ש"ח, והחשבון בבנק מזרחי ביתרה של 1,460,421 ש"ח.

בהתאם לחוו"ד המומחה, חשבון זה הינו אישי, מכספים שהיו לפני הנישואין, ובהתאם להחלטת בי"ד קמא מיום 26.6.24 (סעיף ז'), אין לאזנם:

"חשבון הבנק הנפרד של האיש, אליו הועברו הכספים שהיו ברשותו טרם הנישואין, אינם מתאזנים. עצם פתיחת החשבון והעברת הכספים לשם סמוך לנישואין מלמדת על הפרדה רכושית ואי שיתוף בכספים אלו שהיו ברשות האיש עוד טרם הנישואין. כמו כן, העובדה שהאיש דרש הסכם ממון טרם הנישואין, הגם שלא התבצע הדבר בפועל, מכל מקום יש ללמוד מכך שכוונתו בפתיחת חשבון נפרד היא ליצור הפרדה רכושית דה פקטו."

טענת המערערת שהיה בכספים אלה כוונת שיתוף, בכך שהיא הפקידה סכום של 12,434 ש"ח, מתוך כוונה שהיא שותפה בכל כספי המשיב, לא נכונה כלל וכלל. מדובר בכסף שנצבר בטרם הנישואין, הופרד מהשיתוף, בטרם צורפה המערערת לחשבון המשיב, ומשכך לא ברורה הטענה על שיתוף בחשבון. המערערת, עו"ד בהשכלתה, ודאי בהיותה חלק מהחשבון, יכלה לקבל דף חשבון ולראות את הסכום שהשאיר המשיב, ומה הועבר. לא מצאנו כל בדל ראיה על שיתוף בכספים אלה. המומחה אף שיתף את המערערת, ובצדק, בסכום של 205,300 ש"ח, שהועברו מהחשבון המשותף לחשבון הפרטי אחרי מועד השיתוף בחשבון, וכן בסכום של 400,000 ש"ח, שהוכנסו לחשבון פרטי, ממכירת התוכנה (ראה להלן). מעבר לכך לא היה כל שיתוף, ואף לא היה מצג לשיתוף.

העובדה שהמשיב העביר שלא כדין סכום של 205,300 ש"ח, מהחשבון המשותף לחשבונו הפרטי, לא הופך את החשבון הפרטי לחשבון משותף. חלה עליו חובה להחזיר מה שנטל שלא כדין, אבל אין בזה שיתוף המערערת בחשבון.

גם אם המשיב הקצה בדעתו 500,000 ש"ח לצורך רכישת דירת מגורים משותפת, כעולה מכתב התביעה שהגיש, עדיין אין למערערת זכויות, גם בכסף שהוקצה, קל וחומר באשר לכסף שלא הוקצה. בפרט שלבסוף נקנתה דירה, המשיב השקיע ברכישתה סכום גבוה יותר מהמערערת, נטל לעיתים סכום מסוים מחשבונו הפרטי לטובת כלכלת המשפחה ורווחתה, אך מכאן ועד לשיתוף בכספים האחרים, שהופרדו לחלוטין כדת וכדין, עקב היות כספים אלו בבעלותו טרם הנישואין, הדרך לא קיימת.

הטענה שיש לחשב את ההשבחה האקטיבית, אם הייתה, בחשבונות הפרטיים של המשיב, אינה נכונה עובדתית. המומחה חישב את הגידול בחשבון הבנק, מהסכום שהופקד ועד ליתרה שבמועד הקרע. כמו גם כל סכום משותף שהופקד בחשבון הפרטי ולא הוחזר לחשבון המשותף, אוזן בין הצדדים, בחוות הדעת מתאריך 28.7.2022, מפנים לסעיפים 2.3, 2.4, 2.5. כך שכל גידול וכל סכום משותף שהופקד, חושב ואוזן בין הצדדים.

לאור האמור הערעור בעניין זהנדחה.

2. החשבון המשותף בבנק איגוד

החשבון המשותף של הצדדים בבנק איגוד (מ"ח [...]), ויתרת הזכות שהייתה בו, חולקה בין הצדדים בחלקים שווים.

הנושא שבפנינו עוסק בהתנהלות הצדדים בחשבון, מיום הקרע 1.10.2020 ועד להפסקת הפעילות בחשבון בתאריך של 17.2.2021. מדובר בתקופה של 4.5 חד', כאשר לטענת המערערת, הואיל ולא קיבלה באותה תקופה מזונות, כל ההתנהלות הכלכלית נוהלה באמצעות החשבון המשותף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>