בידרמן נ' אליאס

פסק דין

זוהי תביעה כספית בסך 23,672 ₪ לקבלת תמורה בגין עבודות שיפוצים שבוצעו בבית הנתבעת.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 9.2.10 התקשרו הצדדים בהסכם לביצוע עבודות שיפוצים בבית הנתבעת בעלות של 13,000 ₪ ומע"מ. מנהל העבודה מטעם התובעת מסר לנתבעת באותו מועד הצעת מחיר, והנתבעת הביעה הסכמתה לאמור בה. הצעת המחיר צורפה לכתב התביעה (להלן: "טופס הצעת המחיר"). מאחר שהקשר בין הצדדים נוצר דרך מכר משותף, מרדכי קורן (להלן: "קורן"), לא דרשה התובעת תשלום מקדמה, כמקובל על ידיה.

במהלך ביצוע עבודות השיפוצים נדרשו עובדי התובעת לבצע עבודות נוספות, שלא נכללו בסיכום בין הצדדים, ואשר עלותן הכוללת הינה 3,600 ש"ח.

לקראת סיום העבודה הודיעה הנתבעת, כי עובדי התובעת מתבקשים שלא להגיע עוד לביתה, שכן לא סיימו את העבודה ואין הם זכאים לתשלום. בתיווכו של קורן, שילמה הנתבעת סכום של 3,000 ש"ח בלבד, וזאת בשיק מיום 5.3.10 שמסרה לידי קורן.

בתביעתה עותרת התובעת לקבלת פיצוי בסכום של 23,673 ₪, כדלקמן: מלוא התמורה המוסכמת בסך 13,000 ₪, עלות העבודות הנוספות בסך 3,600 ₪, מע"מ בסכום של 2,573 ₪, עלות כלי עבודה שנותרו בבית הנתבעת בסך 1,500 ₪, עוגמת נפש והוצאות שונות בסך 3,000 ₪.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת להיעדר יריבות בינה לבין התובעת, שכן התובעת אינה מוכרת לה, ומעולם לא התקשרה עימה בהסכם כלשהו. היא התקשרה בהסכם להשלמת ביצוען של עבודות שיפוצים בביתה עם קבלן שהזדהה בפניה בשם יוסי בידרמן (להלן: "יוסי"), שאותו הכירה דרך קורן. היא סיכמה עימו את היקף העבודה ואת תמורתה - 10,500 ₪, והדברים נרשמו על מסמך שערכה הנתבעת, ושנחתם על ידי יוסי. הנתבעת טענה כי טופס הצעת המחיר שצורף לכתב התביעה אינו מוכר לה.

לאחר שיוסי עבד זמן קצר בלבד בביתה, ניתק לפתע את הקשר עם הנתבעת, למרות ניסיונות חוזרים מצד הנתבעת ומצד קורן להשיגו על מנת שישלים את עבודתו.

עקב הפסקת העבודות בעיצומן, ומאחר שהשלמתן היתה נחוצה לצורך המשך ביצוע עבודה אחרת שבוצעה בביתה, נאלצה הנתבעת לשכור את שירותיהם של אחרים, בעלות גבוהה יותר, על מנת שישלימו את העבודה למענה נשכר יוסי, ועל מנת שיתקנו את הליקויים בעבודתו.

היא פנתה לקורן וביקשה כי יעריך את התמורה הראויה עבור העבודות שביצע יוסי, ובעקבות דבריו של קורן, כי 3,000 ₪ יסיימו את החשבון, מסרה לידיו שיק בסכום של 3,000 ₪ על שם "יוסי בידרמן" על מנת שיעבירו לקבלן. גם את כלי העבודה שהושארו בביתה מסרה לקורן.

שמעתי את עדויותיהם של התובעת, של הנתבעת ושל יוסי. אציין כי אף אחד מן הצדדים לא הזמין לעדות מטעמו את קורן, חרף העובדה שכל אחד מן הצדדים ייחס לו מעורבות בחלקים שונים של המגעים בין הצדדים.

הטענה בדבר היעדר יריבות בין הצדדים

התובעת מסרה בעדותה, כי היא מנהלת עסק בשם "חושי בנייה ושיפוץ". הנתבעת הופנתה אליה על ידי קורן. ההתקשרות עם הנתבעת נעשתה באמצעות עובד שלה, יוסי מחמוד חושיה, המשמש כמנהל עבודה בעסק. יוסי הוא זה שהגיע אל בית הנתבעת, בדק את השטח, נתן לה הצעת מחיר וחתם על המסמך שערכה הנתבעת, שבו רשמה את פירוט העבודות ועלותן. הוא אף זה שביצע את עבודות השיפוצים בפועל.

כמו כן אישרה התובעת, כי הנתבעת קיימה קשר טלפוני עם יוסי בלבד, שכן מספר הטלפון שנמסר לה הוא מספר הטלפון של יוסי.

התובעת מסרה, כי היא בעלת העסק, ואינה מבצעת עבודות בעצמה, וכי ביקרה בבית הנתבעת כאשר הגיעה אליה על מנת לדרוש את התמורה עבור העבודה.

מחמוד חושיה (להלן: "חושיה"), אשר אין חולק כי הוא אותו אדם שהכירה הנתבעת בשם "יוסי", מסר בעדותו, כי הינו עובד של התובעת. הוא הגיע לבית הנתבעת, וסיכם עימה את היקף העבודות שנדרשו ואת עלותן. העד הבהיר, כי פרטי הצעת המחיר נרשמו על ידי הנתבעת על דף חלק, מאחר שפנקס ההזמנות לא היה ברשותו באותה עת. לאחר מכן ערך את הצעת המחיר על גבי טופס הזמנה הנושא את הלוגו "חושי בנייה ושיפוץ", אשר צורף לכתב התביעה, אם כי לא מסר לנתבעת עותק ממנו.

לטענת העד, הוא אמר לנתבעת כי הוא עובד עם "חושי בידרמן". כמו כן לנתבעת נשלחה בהמשך קבלה הנושאת את שם העסק בגין השיק בסך 3,000 ₪, שאותו העבירה לו.

הנתבעת מסרה בעדותה כי התובעת אינה מוכרת לה. לדבריה, אותו אדם שעבד אצלה והציג עצמו בשם "יוסי בידרמן", מסר לה כי הוא קבלן עצמאי; והיא האמינה שאלה הם פני הדברים, עד שקיבלה את המסמכים הנוגעים לתביעה.

הנתבעת העידה, כי את השיק בסך 3,000 ₪, אשר צורף לכתב התביעה, היא רשמה לפקודת "בידרמן יוסי", והכיתוב "אידה" ליד מילים אלה הוסף לאחר מכן על ידי אחר.

מעדויותיהם של התובעת ושל חושיה עולה, כי חושיה הינו עובד של התובעת. איני סבורה, כי יש מקום שלא ליתן אמון בעדויותיהם בנקודה זו, והן אף נתמכות בעובדה, שאת השיק שקיבל מן הנתבעת מסר חושיה לתובעת, כפי שמעידה הוספת השם "אידה" על גבי השיק.