ביגלמן ואח' נ' ארבוז ואח'

פסק – דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 18.11.2009 בין רכבו של התובע לבין רכבו של הנתבע 1 (להלן: "התאונה"), המבוטח על ידי הנתבעת 2.

1.על-פי הנטען בכתב התביעה, התובע נסע ברכבו במתחם החניה של "חצי חינם" בראשון לציון, שעה שרכב הנתבע הגיח משמאל במהירות ופגע בחלקו האחורי שמאלי.

2.מנגד, טוען הנתבע כי רכב התובע התפרץ לנתיב נסיעתו מימין, מבלי שווידא כי הצומת פנוי ובלא שהאט, ולפיכך, לא היה סיפק בידו לבלום ופגע ברכבו של התובע.

3.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות מקום האירוע מצאתי כי התובע הרים את הנטל המוטל על כתפיו לצורך הוכחת תביעתו. ואנמק.

4.ראשית, במכתב הדחיה של התביעה מטעם הנתבעת 2 נטען כי התובע יצא מחניה מימין, גירסה שלא בא לה כל זכר בדיון לפני (מכתב מיום 11.1.2010).

5.שנית, מיקום הנזקים ברכב התובע, בחלקו האחורי מעל הגלגל, מלמד כי התאונה אירעה שעה שהתובע חלף על מרבית הצומת ומכאן, שככל שהנתבע היה נוקט במשנה זהירות ונוסע באיטיות כנדרש בחניון, היה יכול להבחין ברכב התובע מבעוד מועד. אף לגירסתו הוא, המרחק מרכב התובע עמד על כ - 15 מטר, ומכאן שעל נקל במהירות נמוכה ניתן היה לבלום (עמוד 2 לפרוטוקול בשורה 13).

6.זאת ועוד, עוצמתה של הפגיעה, כפי שעולה מתמונות הנזק, ובהתחשב בסוג הרכב, מסוג וולו, מבססת את טענת התובע לפיה מהירות נסיעתו של הנתבע לא היתה נמוכה, כנטען על ידו וכנדרש בחניון.

7.כידוע, שומה רכב שלא להיכנס לצומת, לרבות צומת בחניון, אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. לאור האמור, מצאתי כי יש מקום לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד.

8.לפיכך, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע, הסך של 7,198 ₪ בגין נזק ישיר על פי חוות הדעת וכן בגין שכר טרחת השמאי, כשסכומים אלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

9.כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ₪, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק דיני זה לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"א סיון תש"ע, 24 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: