ביאדסי נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1.לפני בקשת התובעת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

2.במסגרת כתב התביעה המתוקן ביקשה התובעת גילוי כל המידע אודות כל עובדי ההוראה שקיבלו שיבוץ ו/או העסקה בתחום הכשרת התובעת ו/או שהינם בעלי הכשרה מקצועית זהה להכשרת התובעת בגין שנות הלימודים 2010-2011 ו – 2011-2012.

בדיון המוקדם שהתקיים ביום 20/3/2013 ביקש ב"כ התובעת גילוי של כל השיבוצים להוראת המתמטיקה והמחשבים שנעשו בישובי היעד של התובעת בשנת תשע"ב לרבות התדפיס והניקוד של המועמדים באותן ועדות שיבוצים בהן עלה שמה של התובעת. ב"כ המדינה ביקשה שהות לבדוק את בקשת התובעת וליתן הודעה בהתאם.

להודעת ב"כ המדינה מיום 1/5/2013 צורפה טבלת כל המועמדים לשיבוץ בתחום המתמטיקה בשנת תשע"ב והניקוד שלהם וכן רשימת השיבוצים נעשו להוראת המתמטיקה בישובי היעד של התובעת בשנת תשע"ב.

עוד הובהר בהודעה כי ביישובים מייסר ואום אל קוטוף לא נעשו שיבוצים להוראת המתמטיקה ומאחר ולא היו משרות וכי לא נעשו שיבוצים כלשהם בתחום המחשבים בישובי היעד של התובעת.

בעקבות הודעת המדינה הוגשה בקשת התובעת במסגרתה מבוקש כדלקמן:

"לאור כלל האמור לעיל יש לצרף הצהרות מאת מנהלי בתי הספר הרלוונטים בכל חמשת ישובי היעד בהם ביקשה התובעת שיבוץ לקראת תשע"ב כלהלן:

לציין ולרשום את כל שעות העבודה בתחום המתמטיקה והמחשבים שהיו בביה"ס בתקופה הרלוונטית, לציין מי לימד אותם, מהי הכשרתו המקצועית ולאיזה גילאים, מתי קיבל את המשרה או השעות הרלבנטיות, האם מדובר בהמשך העסקה באותם שעות משנה קודמת או לא, האם מדובר במורה חדש בביה"ס הספציפי או מורה קיים?

לציין ולרשום את כל שעות העבודה שאינם בתחום המתמטיקה או המחשבים ומולאו ע"י מורה עם הכשרת מתמטיקה ו/או מחשבים, וכן אודות אותם מורים לציין מהי הכשרתם המקצועית בדייקנות ולאיזה גילאים, מתי קיבלו את המשרה או השעות הרלבנטיות, האם מדובר בהשך העסקה באותם שעות משנה קודמת או לא, האם מדובר במורה חדש בבית הספר הספציפי או מורה קיים?

לשם שמירה על חסיון המורים המבוקש חשיפת מידע אודותיהם, משרד החינוך ישחיר בהצהרותיהם את השמות ומספרי הזהות מבלבד שלושת הספרות האחרונות לזיהוי".(ההדגשות במקור).

דיון והכרעה

3.עיון בבקשה מלמד כי לא מדובר בבקשה לגילוי מסמכים אלא בבקשה למסירת שאלונים למנהלי בתי הספר בישובי היעד.

הצגת שאלון לצד שכנגד הוסדרה בתקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) המורה כי:

"בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין" (ההדגשה אינה במקור).

מלשון התקנה עולה כי בעוד שבעניין גילוי מסמכים מלכתחילה יש להעדיף את הגילוי והחשיפה, הרי שהשימוש בשאלונים יעשה במקרים חריגים בלבד. כך נקבע בפסיקה:

"התנאים המאפשרים הגשת שאלון חמורים יותר מאלה המתייחסים להליכי הביניים האחרים. כלל פסוק הוא כי אין להפעיל הסמכות למתן צו למסירת שאלון בעניין שבשגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, בנסיבות בהם יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך. הדרישה בדין כי החלטה בדבר שאלון תינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" משמעותה צמצום שיקול הדעת בדבר מתן החלטה (דב"ע נד/ 41-9 נורית נחום - דליה סופר , לא פורסם; דב"ע 97/398-3 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ - צבי קרוליאק, פד"ע לא 269)." (בר"ע 28728-01-11 אשכנזי נ' ארט נט אקספרסט בע"מ, ניתן ביום 19.1.11).

4.התובעת לא פירטה בבקשה מהם הטעמים המיוחדים המצדיקים את התרת השאלונים ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. כל שנטען על ידי התובעת הוא כי המסמכים שגולו על ידי המדינה הם חלק מזערי מבקשת גילוי המסמכים הריאלית שלה, כי המסמכים שצורפו מתייחסים למורים באותו תחום הכשרה מקצועית של התובעת ואולם אינם מתייחסים לשעות העבודה באותו תחום, במסמכים שצורפו אין אבחנה בין מקצוע המתמטיקה למקצוע המחשבים וכי ברשימת המועמדים שצורפה עלולים להיות סטודנטים בשנה ג' ומבקשי העברה שאינם זכאים להיכלל ברשימה.

לא מצאתי בטענות התובעת הצדקה להתרת שאלונים, בפרט כאשר התובעת תוכל לברר את השאלות המבוקשות באמצעות חקירה נגדית או באמצעות זימונם של עדים מטעמה, ככל שתמצא לנכון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.