בי.ג'י (ישראל) טכנולוגיות בע"מ נ' סעדיה

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר חוב בסך 130,440 ₪ (להלן: "השטר"), משוך על ידי המבקשת 1 לפקודת המשיבה ליום 15.9.11 ובערבות אישית של המבקש 2.

המבקשת 1 הפעילה עסק למכירת מוצרים שונים לבית כגון פורצלן, כיורים, ארונות וחומרי בניין. המבקש 2 הינו מנהלה של המבקשת 1.

במסגרת פעילותה, רכשה המבקשת מוצרים שונים של המשיבה ולטענת המבקשים, התקיימו בין הצדדים יחסי מסחר למעלה מ- 23 שנים.

לטענת המבקשים, עקב קשיים אליהם נקלעו חוללו מספר שיקים שנמשכו ונמסרו למשיבה ועקב זאת פנתה אליהם המשיבה ביום 6.9.11 במכתב מבא כוחה ודרשה את פירעון החוב, חוב אשר הסתכם בסך של 130,440 ₪. מספר ימים לאחר מכן, ביום 15.9.11, התקיימה פגישה בין הצדדים. במהלך פגישה זו, טוענים המבקשים, הוסכם על פריסת חובה של המבקשת 1 כך ש- 3,000 ₪ ישולמו מיידית ויתרת החוב תשלום בפריסה עד לסוף שנת 2011. באותה תקופה, כך ממשיכים המבקשים וטוענים, ימשכו יחסי המסחר כאשר תשלומים עבור סחורה נוספת שתוזמן ישולמו מראש.

השטר אשר הוגש לביצוע נמסר במסגרת וכחלק מהסכמה זו, כמחווה של רצון טוב שכן מעולם לפני כן לא נמסרו למשיבה על ידי המבקשים שטר חוב.

בפועל, הוגש השטר לביצוע יומיים בלבד לאחר מסירתו למשיבה. בכך, טוענים המבקשים, מסתבר כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב, במרמה, בכפייה ובהצגת מצגי שווא, שלכן יש לבטל את השטר.

במהלך הדיון אשר התקיים נחקר המבקש 2 על תצהירו והצדדים סיכומו את טענותיהם בקצרה.

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקשים מצומצם. המבקשים אינם נדרשים בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתם ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשים או את סיכויי הצלחתם בתיק העיקרי. די להם למבקשים בשלב זה להראות כי יש בידיהם טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע השטר. מאידך, חייבים המבקשים להיכבד ולפרט את טענותיהם. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן.

לטענת המבקשים, נמסר השטר למשיבה במסגרת הסדר כולל לפירעון חובות המבקשת 1 בפריסה ותוך כדי המשך עבודה משותפת. המבקשים אף מפרטים את תוכן אותו הסכם ומצרפים מכתב מיום 20.9.11 המבטא לשיטתם את אותו הסדר ומועדי פירעון חובותיהם. לא זו בלבד שטענה זו לא נסתרה בחקירתו הנגדית של המבקש 2, אלא שנוכח סמיכות המועדים יש בטענה היגיון לא מבוטל. אם, כנטען על ידי המשיבה וכפי שניכר ממכתבה מיום 6.9.11, כבר עובר למועד מסירת השטר עמד חובם של המבקשים על סך של 130,440 ₪, לא ברור מה טעם מצאו המבקשים במשיכתו של השטר. לא ניתן להבין מה היגיון יש במסירת שטר לפירעון חוב קיים ורק לשם "הקלת" הגשת תביעה מיידית על ידי המשיבה.

ודוק, אף שמדובר בתביעה שטרית, מאחר והמבקשים והמשיבה הינם צדדים קרובים, רשאים המבקשים להעלות כנגד התביעה השטרית טענות המבוססות על ההסכם שנכרת בין הצדדים. כך למעשה עושים המבקשים כשלטענתם, השטר ניתן במסגרת הסכם לפרישת החוב ולא כדי שיוגש לביצוע לאלתר.

לטענת המבקשים, יש לבטל את השטר שכן הוצא מהם במרמה, בכפייה ובעושק. הבסיס לטענת העושק מצוי בסעיף 18 בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. הוכחת עילה זו כבסיס לביטול חוזה, מחייבת הוכחת מצבו של העשוק (מצוקה, חולשה שכלית או חוסר ניסיון למשל), התנהגותו של העושק המנצל והעדר איזון סביר המביא לכך שתנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה. דבר מאלו אין בהתנגדות שבפני וטענת העושק נטענה בכוללניות. זאת ועוד, טענת העושק איננה יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענות המבקשים באשר להסדר במסגרתו נמסר השטר. אם, לשיטת המבקשים, נמסר השטר כחלק מהסכם, הרי לא ניתן לטעון שנמסר בכפיה או בעושק. לטענה זו אין בסיס ואין מקום למתן רשות להגן בגינה. כך גם קורסות הטענות למרמה, לכפייה וכד'.

לטענת המשיבה, התברר שהשטר איננו הדוגמא הראשונה לבטוחה שנמסרת למשיבה על ידי המבקשים. במהלך חקירתו הנגדית של המבקש 2, אכן התברר שהוא עצמו חתום על ערבות אישית בהסכם מיום 1.9.09 והוא עצמו חתום כערב אישית על שטר חוב אחר מיום 6.9.11 (מוצג מש/1). עובדות אלו אכן מקעקעות מהיסוד את טענת המבקשים לפיה לא נתנו בעבר בטחונות או ערבויות לטובת המשיבה. עם זאת, אין בכך כדי לשלול את טענת המבקשים להסכם אשר מסירת השטר היוותה חלק הימנו.

במהלך הדיון התברר שלמעשה המבקשים לא כופרים בחובותיהם למשיבה ואף לא כופרים בכך שמסרו למשיבה שטר חוב נוסף. דא עקא, והתביעה שבפני איננה תביעה לפירעון חוב ואף לא לביצוע שטרי חוב אחרים, קודמים. התביעה שבפני הינה לביצוע שטר חוב ספציפי אשר נמסר במועד ספציפי. כנגד שטר חוב ספציפי זה טוענים המבקשים שהוא הוגש לביצוע בניגוד להסכמה במסגרתו נמסר, טענה זו, אם תוכח, תביע לדחיית התביעה השטרית ודי בכך כדי ליתן רשות להגן.

אשר על כן אני מקבל את ההתנגדות בחלקה וניתנת למבקשים רשות להתגונן אך ורק בטענה לפיה השטר נמסר במסגרת הסכם הכולל פריסת החוב עד סוף 2011 והמשך פעילות משותפת כנגד תשלום מראש, שלכן אסור היה להציגו לפירעון.

עם זאת, דווקא נוכח הנסיבות שהתבררו ובהעדר כפירה בחוב עצמו או במסירת בטוחות אחרות לפירעונו, נראה שייטיבו המבקשים לעשות אם יידברו עם המשיבה, שהרי לא ברור מה הגנה תעמוד להם אם תוגש תביעה נפרדת על יסוד שטר אחר או חוזה אחר, תביעה אשר תחייב תשלומי אגרה והוצאות נוספות.

הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים עד ליום 15.2.12.

המשיבה תגיש תצהירי עדות ראשית עד 15.3.12 והמבקשים יגישו תצהירי עדות ראשית עד 15.4.12.

ישיבה מקדמית תתקיים ביום 20.5.12.

הוצאות דיון זה בסך 2,000 ₪ יחולו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.