בטקר נ' גרמן ואח'

פסק דין

רקע כללי והתביעה שלפני

לפני תביעה לנזקי גוף בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

אין חולק בין הצדדים כי, התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 9.4.2005 (להלן: "התאונה"). אין חולק עוד כי, הנתבעים אחראיים לפצותה בגין נזקיה על פי החוק.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה ולאחר שועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח קבעו נכויות זמניות, כפי שיפורט להלן, נקבעה נכותה הצמיתה של התובעת בגין התאונה.

התובעת הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ובקשתה נתקבלה. בעקבות כך מונה פרופ' מיכאל סודרי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר העריך את נכותה הצמיתה כפי שיפורט להלן.

ביום 2.4.2012 התקיימה ישיבת הוכחות כאשר פרופ' סודרי נחקר על חוות דעתו לבקשת התובעת. כמו כן, הוסכם בין הצדדים בתום חקירת המומחה כי, יוגשו סיכומים על סמך הראיות הקיימות בתיק לרבות התצהירים מבלי שכל צד יוותר על טענותיו.

פגיעותיה של התובעת

ממקום אירוע התאונה הובהלה התובעת לחדר מיון של בית חולים בני ציון בחיפה שם התלוננה על כאבים ביד ימין, ברך ימין, צוואר וגב תחתון. לאחר שנבדקה אובחנה התובעת כסובלת מרגישות בעמוד שדרה צווארי ומותני, הגבלה בתנועות הברך ושבר תלישה בבסיס המסרק הראשון של כף יד ימין עם שינויים ניווניים. לאחר שהונח סד גבס על ידה הימנית שוחררה התובעת עם המלצה למנוחה ולהמשך מעקב וטיפול רפואי.

בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נזקקה התובעת לקבל טיפול רפואי במסגרת מרפואת בתי חולים שונים וקופת חולים. התובעת הופנתה לקבלת טיפולים פיזיותרפיים וטופלה בטיפולים פיזיותרפיים לסירוגים בתקופה מיום 11.5.2005 עד ליום 12.9.2005.התובעת נאלצה להשתמש בסד שהונח על ידה לתקופה ממושכת.

קביעות המומחה מטעם בית המשפט

פרופ' סודרי, המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו כי, לתובעת נותרו הנכויות כדלקמן:

10% בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני.

20% בגין קשיון לא נוח באגודל יד ימין.

באשר לקשר הסיבתי קבע המומחה כי נכותה בעמוד שדרה מותני אינה קשורה בתאונה אלא ממצבה שקדם לאירוע התאונה. באשר לנכות באגודל רק 5% קשורים בתאונה והיתרה קשורים במצב קודם.

אציין עוד כי, ועדה רפואית לעררים מטעם המוסד לביטוח לאומי, קבעה בזמנו כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 14.5% המורכבים מנכות של 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני ו- 10% בגין הגבלה באגודל יד ימין כאשר מתוכם רק 5% קשורים בתאונה. אולם כאמור הוגשה בקשה על ידי נתבעים להבאת ראיות לסתור ובית משפט נעתר לה ומינה את פרופ' סודרי מטעמו.

הנכות הרפואית – הכרעה

כאמור לעיל פרופ' סודרי זומן על ידי התובעת להיחקר על חוות דעתו.

המומחה ציין בחוות דעתו כי, כשנתיים לפני התאונה התלוננה התובעת על כאבי גב חזקים אשר בעקבותיהם קיבלה זריקות בחדר מיון שלאחריהן שהתה בחופשת מחלה למשך כחודש. עוד ציין המומחה כי תלונותיה של התובעת על כאבי גב החלו כשלוש שנים לאחר התאונה. לדעתו אילו הממצאים הרנטגניים שהופיעו בגבה, בדמות פריצת דיסק עם לחץ על השורשים העצביים, היו תולדה של התאונה, היה מצפה כי התובעת תטופל בשל ממצאים אלו בסמוך לאחר התאונה. הממצאים לאחר התאונה ובסמוך לה לא היו חריפים ומאחר והתלונות שהופיעו לאחר שלוש שנים דמו לאלו שהופיעו לפני התאונה הוא סבר כי מלוא נכותה בעמוד שדרה מותני הינה תולדה של העבר.

התובעת חולקת על מסקנתו של פרופ' סודרי וטוענת לגבי הכאבים שהיו עובר לתאונה כי אלו הופיעו לאחר שהתובעת חלתה בדלקת ריאות וסבלה משיעול טורדני אשר גרם לכאבי גב. עוד טוענת התובעת כי בניגוד לקביעת פרופ' סודרי התובעת התלוננה על כאבי גב באופן עקבי ורצוף.