בטלות צוואה עקב פגם בעדי קיום הצוואה

1.         המבקש הגיש בקשה לקיום צוואת המנוחה פ.מ. ז"ל מיום 24.1.10 (להלן: "הצוואה"), בה  ציוותה לו את כל עיזבונה. המנוחה ערכה צוואות קודמות, ביום 1.3.99 (נ/2) וביום 30.1.07, בהן ציוותה מחצית מעיזבונה לבני משפחת ס. ומחצית לבני משפחת ש. המבקש והמתנגדים הינם אחייני  המנוחה. המנוחה הייתה ערירית ללא ילדים.

2.         המתנגדים מבקשים שלא לקיים את ה"צוואה", שאינה מבטאת לטענתם את רצון המנוחה, אשר באה לידי ביטוי בשתי הצוואות הקודמות  משנת 1999 ו-2007 , בהן ציוותה המנוחה עיזבונה לבני שתי המשפחות בחלקים שווים.

טענות הצדדים

3.         הצדדים חלוקים ב- 3 טענות התנגדות עיקריות לקיום הצוואה:

א.    פגם מהותי בצוואה שאינו ניתן לריפוי-  המבקש טוען כי הצוואה נחתמה ע"י עו"ד ט. וע"י המזכירה  ממשרדו הגב' כ.ב. (להלן: "עדת קיום הצוואה") וחתימות שני העדים אותנטיות.  עדת קיום הצוואה, לא הייתה חותמת אלמלא המנוחה הייתה מולה ומזדהה בפניה.

מאידך המתנגדים טוענים כי למרות קיום שתי חתימות על הצוואה, נחתמה הצוואה בפני עד אחד בלבד עו"ד ט. ז"ל ,שנוכח פטירתו לא העיד על נכונות הצוואה. עדת קיום הצוואה העידה כי לא זכרה את המקרה ואת היציאה מהמשרד בשנת 2010 להחתים את המנוחה בביתה, נהפוך הוא, העידה כי לא חתמה מעולם על צוואה מחוץ למשרד. מאחר והוכח כי הצוואה נחתמה בבית ר.מ. (להלן: "ר."), בו שהתה המנוחה ,יוצא שלא נחתמה בפני עדת הקיום ולפיכך  הצוואה אינה תקפה.

ב.    השפעה בלתי הוגנת- המתנגדים טוענים לקיומה של קנוניה בין הגב' ר, אצלה התגוררה המנוחה  ושני אחיה א. וא. ס. (המבקש). המנוחה הייתה תלויה בר. , שהשפיעה השפעה בלתי הוגנת עליה, לשנות את צוואתה ולהוריש עיזבונה למבקש בלבד, שלא היה מצוי בחובות (כמו ר. וא.) ולא היה מסובך כלכלית. א.הזמין את עו"ד ט.

המבקש טוען כי לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת. לא היה מעורב בעריכת הצוואה  שנערכה ע"י המנוחה ומבטאת את רצונה, עקב הנתק שנוצר בינה לבני משפחת ש.- המתנגדים.

ג.     הגיונה של הצוואה- לטענת המתנגדים ,הצוואה אינה משקפת את יחסי המבקש והמנוחה בה  הדירה את המתנגדים- קרובים שטיפלו בה ,לטובת המבקש  שכלל לא עמד לצידה.  רצונה של המנוחה קיבל ביטוי בצוואה הקודמת מיום 30.1.07, בה הורישה עיזבונה שווה בשווה לשני בני המשפחה שטיפלו בה וזה  היה רצונה.

המבקש מנמק את נישול המתנגדים מהצוואה בזניחת המנוחה והפניית עורף, לאחר פציעתה בתאונת דרכים, בניסיון להכניסה לבית אבות בניגוד לרצונה, והוצאת כספים מחשבונה ופעולות בנכסיה ללא הסכמתה ורשותה.

נעבור לדון בכל אחת מנקודות המחלוקת.

פגם מהותי בצוואה שאינו ניתן לריפוי

עדי קיום הצוואה

4.         השאלה המשפטית העולה היא: האם צוואה שעל פניה חתומה ע"י שני עדים, אך אחד מעדי הקיום ניפטר (ולא ניתן להעידו) והשני  מעיד כי מעולם לא היה במקום בו נטען כי הצוואה נחתמה, ניתנת לקיום, למרות  הפגם המהותי בצוואה.

5.         מעיון חזותי בצוואה נשוא הדיון עולה  מסקנה לכאורית  כי הצוואה נשוא המחלוקת עומדת בתנאי סעיף 20 לחוק הירושה הקובע:

צוואה בעדים

"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור."

המדובר בצוואה  בכתב על פניה, נושאת תאריך, חתומה בידי המנוחה וכוללת אישור שני עדים, לאחר שהמנוחה הצהירה בפניהם, שזו צוואתה וחתמה על הצוואה בפניהם. אך עיון בשמות העדים מעלה, כי מדובר בעד אחד שהינו עו"ד ט. ז"ל , שאינו עימנו ולא העיד, ובגב' כ.ב. שהעידה כי לא היתה נוכחת בחתימת צוואה מחוץ למשרד עו"ד, בעוד שהצוואה לטענת המבקש, נחתמה בבית ר. בה התגוררה המנוחה.

עד לצוואה שניפטר ולא נישמעה עדותו