בטיטו נ' מועצה מקומית ירוחם

החלטה

1.המשיבה תובעת את המבקשת בבית משפט השלום בבאר שבע לפינוי מושכר – וזאת בתובענה שהוגשה לפי פרק טז 4 לתסד"א.

המבקשת ביקשה את בימ"ש השלום להעביר התובענה למסלול דיון רגיל – לפי תקנה 214 יב', וביהמ"ש (סגן הנשיא ע. רוזין) – דחה את בקשתה.

כנגד כך הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

2.לאחר עיון בבקשה על נימוקיה ונספחיה – החלטתי לדחותה מבלי לבקש תגובת המשיבה.

המבקשת אינה חולקת כי דרישת פינויה מהמושכר עולה לכאורה בקנה אחד עם הסכם השכירות שבכתב (שנערך בינה לבין בעלת הנכס, ערב הפקעתו, חברת העובדים).

טענתה העיקרית הינה כי נערך הסכם בעל פה בינה לבין בעליו הקודמים של הנכס להארכת תקופת השכירות ב- 5 שנים נוספות.

בימ"ש השלום קבע, ובדין, כי טענה זו יכולה להתברר כדבעי גם במסגרת ההליך המהיר שעפ"י פרק טז 4 לתסד"א.

החלטה זו ניתנה לאחר שביהמ"ש ניתח את מרכיבי התביעה הספציפית ומאפייניה – ולא מצא כי המדובר בתובענה "שאינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר".

3.בבקשת רשות הערעור נטען כי בירור ההליך בסדר הדין המהיר מונע ממנה האפשרות לכרוך בהליך זה תביעות שכנגד וצירוף נתבעים נוספים לצורך כך.

דא עקא – דווקא זו אחת ממטרות הסדרת הדיון המהיר בתובענות מעין אלה.

זכותה של המבקשת לתבוע בתביעות שכנגד אינה מסוכלת עקב כך, שכן רשאית היא לפתוח בהליכים נפרדים לעניין זה. (כפי שאמנם עשתה בהליכי עתירה מנהלית התלויים ועומדים בעת"מ 17701-11-11).

בסופו של דבר – מוצא אני כי מדובר בהחלטה דיונית ראויה בנסיבות העניין ולא מצאתי מקום להתערבות ערעורית בה.

4.אשר על כן אני דוחה את בקשת הרשות לערער.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה – אין צו להוצאות.

המזכירות תשיב למבקשת הערובה שהופקדה – על פירותיה.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ב, 22 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: