בטון ואח' נ' אור פלדמן

פסק דין

פתח דבר

ראשיתו של ההליך בהמרצת פתיחה שהגישו המבקשים כנגד המשיבה, עו"ד במקצועה, ובמסגרתה עותרים המבקשים למתן צווי עשה, לפיהם:

יורה בית המשפט למשיבה להעביר לידי המבקשים את הסך של 221,607 ₪ שהופקדו בידיה הנאמנות של המשיבה ;

לחיוב המשיבה בתשלום ריבית שנצברה על הסכום האמור, ככל שסכום זה הופקד בחשבון הנאמנות של המשיבה ;

לצוות על המשיבה להמציא כל דפי החשבון בהתייחס לכספי הנאמנות החל מקבלת כל תשלום בין בשקלים ובין במט"ח;

לחייב את המשיבה בהוצאות המבקשים ובשכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק.

גרסת המבקשים

ביום 20.07.2004 נכרת חוזה מכר מקרקעין בין המבקשים שערכה עבורם המשיבה שהינה כאמור עו"ד במקצועה.

עפ"י ההסכם, ייפו המבקשים את כוחה של המשיבה לטפל ברישום והעברת הזכויות משם המבקשת לשם המבקש.

לאחר חתימת חוזה המכר, הודיעה המשיבה למבקשים כי באפשרותה לפעול אל מול מינהל מקרקעי ישראל להגדלת שטח הממכר. בתמורה לכך, הסכים המבקש לשלם למבקשת סכום נוסף מעבר לתמורה החוזית המוסכמת, בסך של 70,00 $.

בראשית שנת 2005 הודיעה המשיבה למבקש, כי המינהל אישר הקצאת שטח לממכר ובעבור הקצאה זו עליו לשלם סך של 48,400 ₪. המשיבה אף הציגה בפני המבקש עותק ממכתב שלכאורה שוגר אליה ע"י גב' יוכי שוורצברג מהמינהל בעניין ההקצאה. עקב כך, העביר המבקש לידי המשיבה סך נוסף של 11,000$ לתשלום עבור הקצאת השטח הנוסף.

לאור העובדה, כי המבקש העביר למשיבה סכומי כסף העולים על התמורה החוזית המוסכמת וזאת בגין ההקצאה הנוספת בשטח הנכס, ביקש וקיבל המבקש מהמשיבה ביום 05.05.2005 אישור בכתב בחתימתה וחותמתה בדבר גובה הכספים שהיא קיבלה ממנו בנאמנות [להלן: "האישור"] (נספח ג' להמרצת הפתיחה).

בהמשך, במהלך שנת 2006 הציגה המשיבה בפני המבקש הסכם חכירה, שעל פיו נרשמה המבקשת כחוכרת של הנכס. המשיבה טענה בפני המבקש, כי כל שנותר עליה לעשות הוא להעביר את הזכויות משם המבקשת לשם המבקש. לאור זאת, העבירה המשיבה למבקשת חלק מהכספים שהופקדו בנאמנות בידיה, סך של 343,000 ₪, ונותר בידיה סכום של 221,607 ₪.

חרף האמור, לא פעלה המשיבה להסדרת נושא רישום הזכויות בנכס.

בשנת 2009 נשלל רישיונה של המשיבה והיא חדלה מלשמש כעו"ד. אי-לכך, פנה המבקש אל בא-כוחו דהיום וביקש ממנו לבדוק את מצב הזכויות בנכס. מבירור שערך עם מנהלת מחלקת עסקות במינהל גילה ב"כ המבקש, כי חוזה החכירה ומכתב ההקצאה הינם מזויפים. עוד נתגלה למבקש, כי המשיבה לא שילמה כספים למינהל עבור הסדרת הזכויות והקצאת השטח הנוסף לממכר.

עקב הגילוי האמור, פנה המבקש באמצעות בא-כוחו אל המשיבה ודרש לקבל לידיו את כספי הנאמנות, אולם נענה בשלילה.

מכאן התביעה שבפניי.

בתביעה נטען, כי המשיבה רימתה והונתה את המבקשים, הפרה את חובת הנאמנות כלפיהם, שלחה ידה בכספיהם של המבקשים שהופקדו בנאמנות בידיה, לא דווחה לשלטונות המס אודות עסקת המכר ולא טיפלה בנושא הסדרת רישום הזכויות. לפיכך, חייבת המשיבה להשיב את מלוא הכספים שקיבלה מהמבקש בנאמנות בקשר לעסקה הנ"ל.

המשיבה הגישה כתב תשובה ובו הכחישה, כי פעלה בדרכי הונאה כלפי המבקשים או הציגה בפניהם מצג שווא, וכן הכחישה כי שלחה ידה בכספי הנאמנות ועשתה בהם שימוש פרטי.